דבר אחד שאתם צריכים לדעת עלי: אני חולת פארקי-שעשועים באשר הם. בדיוק בגלל זה חשבתי לעצמי כבר זמן-מה שאני לא מאמינה שיש פארק שעשועים בקיוטו שעדיין לא ביקרתי – Toei Kyoto Studio Park. אם אתם מטיילים עם ילדים בקיוטו אתם חייבים להכיר אותו. הפארק הוא פארק-נושא לדרמות תקופתיות יפניות, ובעצם משמש כאתר צילומים לסדרות וסרטים תקופתיים. עמדתי לנסוע אליו כבר כמה וכמה פעמים, אבל אתם ידעים איך הנאה ולו"ז צפוף הולכים יחד – הם לא 😞. תמיד יש משהו שנראה יותר חשוב או יותר דחוף. בדיוק בגלל זה שמחתי למצוא באחד הימים ברושור שמזמין תושבים שאינם-יפנים לבוא לסיור בפארק! ידעתי שזו ההזדמנות שלי – כי ברגע שארשם בטוח לא אבטל.
נסענו לפארק, אני ובן זוגי היקר לסיור שהתחיל ב-10:00 בבוקר. הדריכה אותנו בחורה נחמדה בשם מריה (באנגלית, כמובן), והיא בעצם הייתה איתנו במהלך כל הסיור שארך כמעט שעתיים. התחנה הראשונה שלנו הייתה Japanese Movie Archives and Exhibits, או בתרגום חופשי: "ארכיון ותערוכת סרטים יפנים". מריה הסבירה קצת על ההיסטוריה של הסטודיו, שנפתח ב-1975, וגם סיפרה לנו על כל מיני פריטים בתערוכה. היא הציגה לנו את שוזו מקינו (Shōzō Makino), שנחשב לאב המייסד של הקולנוע היפני, ועל עוד משפיענים מוערכים מהתעשייה – לא רק אלו שקשורים לסרטים תקופתיים.
למעשה Toei Kyoto Studio Park הוא רק אחד מיני מספר סטודיואים (ככה כותבים סטודיו ברבים?) לסרטים שהיו ממוקמים באזור Uzamasa Tenjingawa. באמצע המאה ה-20 היו עוד הפקות במקום כמו J.O (1933-1941), Takara Production (1953-1987), ו-Nihon Dempa (1962-1967). בעצם הפארק של Toei פתח את שעריו למבקרים בשנת 1975 מתוך תקווה שאנשים יגלו יותר עניין בסרטים יפנים, אחרי תקופה שהתעשייה דשדשה. הם לא בנו מתקנים מיוחדים באותו הזמן, אלא בעיקר פתחו את הסטודיו למבקרים שרצו לקבל הצצה לסט הצילומים.
למזלם זה עבד! העניין הציבורי בדרמות תקופתיות אכן עלה, ויותר ערוצי טלוויזיה שידרו אותן שוב. מאז הפארק מושך הרבה מאד מבקרים כל שנה. בפעם עליה אני מספרת לכם, הפארק ערך סיור חינמי למבקרים שאינם-יפנים (אבל גרים ביפן) כדי לקדם את דרמות תקופתיות המייצגות באופן אומנותי את ההיסטוריה והתרבות המסורתית היפנית, וגם כדי לתת לנו, המבקרים, לחוות "סדנת סמוראים". בפארק כתבו שהם מתכננים לערוך עוד אירועים בעתיד – אז יש למה לחכות!
אחרי הביקור ב- Japanese Movie Archive and Exhibits, הסיור המשיך והלכנו לראות סרטון קצר על הפארק. כשהסרט נגמר פגשנו שחקן שהיה לבוש כמו סמוראי, ומאותו הרגע הוא הוביל אותנו ממקום למקום והסביר לנו בעזרת התרגום האדיב של מריה. היא סיפר, למשל, על המבנים בפארק, ועל כך שבסצנות מסויימות הם יכולים "להתחפש" כדי לשרת הפקה כזו או אחרת. אותו המבנה יכול להיות בית משפט, תחנת משטרה, בית – לפי לצרכי ההפקה. גם הגשרים משנים את השם לפי הצורך, ואפילו את הצבע – לפי התקופה. הכי מעניין היה כשהסמוראי שלנו גילה לנו כל מיני "סודות" מאחורי צילום דרמות תקופתיות. אז, כקוראים יקרים של הבלוג שלי, הנה כמה עובדות מעניינות שאולי לא ידעתם על סרטים יפנים תקופתיים:
- הסרט היפני הראשון צולם בשנת 1908, והוא נקרא "הקרב על הונוג'י" (The Battle of Honnoji). הבמאי הוא Makino Shōzō.
- החרבות אמנם נראות כאילו הן עשויות ממתכת, אבל למעשה הן עשויות עץ מצופה בחלבון (כן כן, מביצה) שנותן להן את המראה המבריק-מתכתי.
- פאה עבור דמות יכולה להגיע למחיר של 1,500$ (הרבה מאד שקלים!).
אם יש עוד עובדות מעניינות שנפל בחלקכם לדעת – אל תשמרו בלב! תרגישו חופשי לשתף בתגובות 😊
בהמשך הסיור השתתפנו בסדנת "נימוסים סמוראים", בה למדנו ותרגלנו תנועות בסיסיות בלחימה בחרב. איך הלך לי אתם שואלים? בואו נגיד שאתם והילדים תהיו יותר טובים 😉
יותר מכל דבר אחר, ממש נהנתי מהאוירה בפארק. זה נראה כמו כפר מתקופת אדו, עם בתים קטנים, תעלות, ואנשים מסתובבים בלבוש סמוראים וגיישות. העובדה שירד שלג באותו היום רק הפכה את הפארק לעוד יותר קסום!
למרות שלא בכל המקום יש תרגום לאנגלית, הפארק מציע קורס סמוראים למתחילים בשפה האנגלית (ללמוד איך משתמשים בקטאנה מהמקצוענים), ותרגול אומנויות לחימה של נינג'ות עבור ילדים. יש גם מקום בו אפשר לקבל בחינם לבוש מסורתי להסתובב איתו במהלך השהות בפארק, ולהחזיר כשיוצאים ממנו, ועוד אטרקציות בתשלום נוסף כמו בית הנינג'ה, הבקתה הרדופה, מבוך בשלושה ממדים ועוד אטרקציות שתוכלו לקרוא עליהן כאן: Toei Kyoto Studio Park – Attractions.
'תאכלס, ממש מקום מיוחד. הפוסט הזה לא ממומן – פשוט ממש נהנתי מהשהות שלי בפארק ואני בטוחה שגם אתם – במיוחד אם גם אתם, כמוני, ילדים בנפשכם 🙂
אם אתם רוצים לקנות כרטיסים מראש אתם יכולים לעשות זאת בלינק הזה. אם אתם מגיעים מטיילים עם ילדים בקיוטו – הם בטוח יהנו!
אהבתם את הפוסט? מעולה!
שתפו עם חברים וספרו לי מה אתם חושבים בתגובות (:
אין תגובות