עצמו את העיניים ודמיינו מקום עם טבע פראי מהפנט, היסטוריה מרתקת, אנשים אדיבים ומלא אוכל טבעוני מדהים. המקום הזה הוא לא אגדה- הוא קיים והוא נקרא טאיוואן!
אין לכם מושג כמה אני מתרגשת לכתוב את הפוסט הזה! אני חולמת להגיע לטאיוואן כבר שלוש שנים (מאז שהגעתי ליפן בערך), והקיץ סוף סוף הצלחתי למצוא את הזמן לעשות את זה עם בן הזוג המקסים שלי. נסענו ל-10 ימים בסך הכל, בהם הקפנו את האי, כשהרבה מהזמן הקדשנו לדרום ולחלק המזרחי. אני מתכננת לכתוב עוד כמה מדריכים על הארץ המופלאה הזו, אבל לפני הכל – קצת טיפים כלליים. אספתי עבורכם כמה נקודות חשובות שכדאי לדעת לקראת הטיול, כך שתחסכו לעצמכם התרוצצויות ברחבי האינטרנט ואיסוף מידע ממקורות שונים. אז בואו נתחיל!
המסלול: טאיפיי, טאינאן, קנטינג, טאיטונג, דולן, חואליין, טארוקו, ג'יופן וחזרה לטאיפיי.
לטייל בטאיוואן בקיץ
האמת היא שזה היה קצת הימור לנסוע לטאיוואן בתקופת הטייפונים, אבל זה השתלם – לא היה לנו אפילו טייפון אחד. יותר מזה, התברכנו במזג אויר שמשי רוב הזמן (עם גיחות של גשם פה ושם, אבל זה ממש לא הפריע). טיילנו מסוף יולי עד אמצע אוגוסט, וכצפוי היה די חם ומאדלח. מה שכן, מאחר שאנחנו גרים בקיוטו, לחות ממש לא מפחידה אותנו, ובטח שלא 30+ מעלות. אם אתם רגישים לחום ולחות – כדאי אולי לחשוב על עונה אחרת.
מעבר למזג האויר, יש עוד אספקטים לטיול בטאיוואן בקיץ. בגדול יולי ואוגוסט נחשבים לאוף-סיזן, אז יש פחות עומס מכל הבחינות: מצאנו בקלות מלונות שווים במחיר טוב (ראו את סעיף "איפה לישון"), סגרנו כרטיסי רכבת מהיום למחר, ולא עמדנו בתורים. בחלק מהמקומות הכי מדהימים שביקרנו בהם – היינו לגמרי לבד! חוץ מזה, זה היה מזג אויר מושלם לטבילה, בין אם באוקיינוס, בנחלים או במפלים.
אז נכון, יולי-אוגוסט הם אמנם אוף-סיזן, אבל עדיין הייתי מייעצת לבדוק טוב טוב אם אין חופשות בטאיוואן או במדינות מסביב בתאריכים בהם אתם מתכננים לטייל לפני שאתם מזמינים טיסה. אנחנו התחמקנו מחופשת הקיץ הרשמית של יפן (חופשת ה- Obon), לא כי יש לנו בעיה עם יפנים כמובן, אלא בגלל שידענו שפשוט יהיה יותר עמוס.
לגבי עונות אחרות אני לא יכולה ממש להגיד מתוך ניסיון, אבל אם אתם מעדיפים מזג אויר נח יותר מומלץ לטייל באביב (אפריל-מאי) או בסתיו (אוקטובר-נובמבר). רק תזכרו – בעונות האלו יהיו הרבה יותר אנשים, אז כדאי לעשות את כל ההזמנות מראש.
טיסה
אנחנו טסנו מיפן לטאיפיי עם חברת הלואוקוסט Peach Aviation, שהיא חברת-בת של ANA (חברת תעופה יפנית מעולה!). למרות שהוספנו עוד מזוודה בתשלום, המחיר היה לגמרי נח. השדה שטסנו אליו היה Taoyuan International Airport– שהתגלה כפסגת הנוחות: עוד לפני שדרכנו מחוץ לשדה כבר הספקנו להחליף כסף, לקנות סים-קארד, לקנות EasyCard ולאכול את הדראגון-פרוט הראשון שלנו 😉. יש מתחם אוכל ממש שווה בקומה התחתונה עם מחירים הרבה יותר סבירים משדות תעופה אחרים שהיינו בהם. ממש ליד מתחם האוכל יש סניף של The Bank of Taiwan, שם תוכלו להחליף כסף בשער הקבוע של הבנק (או במלים אחרות – בלי עמלות מטורפות).
משדה התעופה לקחנו את אוטובוס מספר 1819 לטאיפיי (יוצא כל 15-20 דקות ועולה 140 ד"ט), ונסענו בערך 50 דקות. יש גם רכבת תחתית בשדה, אך מכיוון שרצינו לראות את הנוף בחרנו דווקא באוטובוס.
סים קארד
כפי שציינתי בסעיף הקודם, את הסים קארד קנינו בשדה התעופה, שם תוכלו למצוא דוכנים של כמה חברות. אנחנו קנינו סים של חברת Taiwan Star Telecom, לאור המלצות שקראנו. זו אחת החברות הגדולות ביותר בטאיוואן ויש לה קליטה גם במקומות נידחים יחסית (שאליהם התכוונו להגיע). לא צריך לדעת כלום: העובדים הנחמדים בדוכן יתפעלו לכם את הסים בפלאפון ויוודאו אתכם שהוא עובד. רק אל תשכחו איפה שמתם את הסים המקורי שלכם (אהמ אהמ… זה קרה לי 😮).
קיימות כמה תכניות שאתם יכולים לבחור מבינהן, תלוי במספר הימים שבהם תשהו בטאיוואן ובצרכים שלכם. אנחנו שילמנו 470 ד"ט בשביל אינטרנט בלתי מוגבל ושיחות בלי אפשרות להטעין (היה קרדיט לשיחות בסכום נמוך). לא היה לנו חשוב להטעין את זמן האוויר כיוון שתמיד יכולנו להשתמש בסקייפ-אאוט בעת הצורך (מהאינטרנט של הסים או הוויי-פיי של המלון).
איפה לישון
מאחר שטיילנו בקיץ היה לנו די קל עם הנושא הזה. כשעזבנו את הדירה שלנו בקיוטו היה לנו רק לילה אחד מוזמן: הלילה הראשון. החלטנו לא להזמין אף מלון מראש מהסיבות הבאות: 1. טייפונים – אם אחד בכל זאת יגיע לאיזור מסויים של טאיוואן, נוכל לברוח לאיזור אחר. 2. גלים – מכיוון שבן הזוג שלי גולש – ספורט שתלוי בחסדי הטבע – רצינו להיות גמישים במידה ויגיע גל טוב. 3. אנחנו מטיילים מאד ספונטניים – אם טוב לנו במקום כלשהו, אנחנו נשארים, ואם מיצינו- אנחנו עוזבים. בשבילנו חלק מהכיף של טיול זו היכולת להיות גמישים. את כל המלונות הזמנו אונליין תוך כדי הטיול.
באותה נשימה אציין שטיול בסגנון כזה אולי לא יתאים לכל אחד. היתרון המשמעותי הוא הספונטניות. עם זאת, יש לטיול כזה גם חסרונות: לחפש מלונות תוך כדי טיול עלול לגזול זמן (שזה משאב מאד יקר בטיול!), כך שכדאי להיסגר על כמה אופציות שמהן ניתן לבחור מראש. קחו בחשבון שגם חייבים חיבור לאינטרנט כדי להזמין מלונות – אז כדאי לדאוג שיהיה כזה. כמו בכל מקום אחר, תפוסת המלונות עולה בסופ"שים, ויכול להיות שיהיה יותר קשה למצוא מקום. כדי להתמודד עם מצב כזה, אפשר להזמין מקומות מראש רק לסופ"ש ולהשאיר את היתר פתוח. זה לגמרי תלוי בכם.
לנו לא הייתה בעיה למצוא מלונות בזכות העובדה שנסענו באוף-סיזן ולא היה ביקוש רב. יותר מזה – ביותר ממלון אחד היינו האורחים היחידים! היבט נוסף שהקל עלינו למצוא מלונות שווים במחיר שווה קשור לסעיף הבא – היה לנו רכב. עם רכב יכולנו להזמין מלון הרבה יותר זול, רק כי הוא נמצא במרחק 2-3 ק"מ ממרכז העניינים. זה השפיע מאד לטובה על מחירי המלונות בטיול הזה (וגם גילינו כך כמה מקומות ממש יפים).
איך מתניידים?
כל החלטה שאנחנו צריכים לקבל בטיול נשקלת לאור השילוש הקדוש: זמן, כסף ונוחות. אחרי ששקלנו לעומק את שלושת האספקטים האלו, החלטנו לשכור רכב לרוב הטיול (חוסך המון זמן בטיול של 10 ימים..).
השכרת רכב
שכרנו רכב למשך כל הטיול חוץ מבערים טאיפיי וטאינאן. רכב זו הדרך המומלצת ביותר להתנייד בטאיוואן באיזור הדרומי והמזרחי של האי. יש שם תחבורה ציבורית אבל היא די מוגבלת, כך שאם תרצו להגיע לפינות הקסומות והנידחות תצטרכו כלי רכב כזה או אחר. דרך אחת להתנייד היא בטרמפים – אבל אז קחו בחשבון שזה לוקח זמן (שלא לדבר על עניין הביטחון האישי). עוד דרך שהרבה מתניידים בה היא על ידי השכרת קטנועים, אבל מאחר ושנינו מעולם לא נהגנו על קטנוע, העדפנו לא להתחיל בטאיוואן (אמנם זו ארץ יפה, אבל רצינו בכל זאת גם להיות מסוגלים לחזור משם ובחתיכה אחת 🙂). בכל מקרה, רכב הרבה יותר נח מבחינת סחיבת תיקים והתניידות בימים של גשם זלעפות.
את האוטו שנסענו בו שכרנו מהחברה Car Plus, שהיא אחת מחברות השכרת הרכב הגדולות ביותר בטאיוואן, ובאמת ההליך היה ממש חלק ובלי בעיות. עם הרכב קיבלנו גם GPS בחינם, רק מה… כל השמות בו היו כתובים בסינית, אז גוגל מאפס גם נתן עבודה. עצה ידידותית ממני: תבדקו שאתם יכולים למצוא ב-GPS את שמות המקומות באנגלית לפני שאתם יוצאים מהשכרת הרכב.
שילמנו סכום קצת יותר יקר בשביל ביטוח מקיף (שאני ממליצה מאד לעשות!), אבל למעט השכרת הרכב, ההוצאות הנוספות היו די מצחיקות. אחרי שנסענו בערך 1,000 ק"מ שילמנו רק 1,988 ד"ט לדלק (בערך 64$) ו- 115 ד"ט לכבישי אגרה (בערך 3.6$).
הנהיגה בטאיוואן ממש נוחה; נוהגים בצד ימין של הכביש ויש חניונים (הרבה מהם בחינם) בכל מקום. במקומות שכן שילמנו עבור חנייה שילמנו בסביבות 60 ד"ט. רק בג'יופן שלייד טאיפיי שילמנו סכום יותר גבוה על חניה (150 ד"ט) אבל זה היה היוצא מן הכלל.
אם אתם מתכננים להתנייד בתחבורה ציבורית במשך כל הטיול, ניצן כתבה על זה בפירוט בפוסט הזה.
התניידות בערים
בערים התניידנו בתחבורה ציבורית. אם אתם מתכננים להתנייד באוטובוסים ורכבות תחתיות – תעשו לעצמכם טובה גדולה ותקנו EasyCard. זה בעצם הרב-קו של טאיוואן שאיתו אתם יכולים לנסוע כמעט בכל תחבורה ציבורית (כולל האוטובוס של שדה התעופה). את הכרטיס אפשר לקנות בשדה התעופה, בתחנות של הרכבת התחתית, ובכל 7-eleven. בכל המקומות האלו תוכלו גם להטעין אותו. הכרטיס עצמו עולה 100 ד"ט, שעליהם לא ניתן להזדכות בסוף, לעומת זאת את סכום היתרה שנשארה לכם בכרטיס ניתן לקבל בחזרה. בחלק מהחנויות אפשר גם לשלם עם הכרטיס – אז שווה לשאול אם יש לכם יתרה שאתם לא מתכוונים לנצל.
בטאיפיי יש תחבורה ציבורית מאד נוחה ואפשר לבדוק את הזמנים והמחירים שלה ב-Google maps בקלות. יצא לנו כמה פעמים לעלות על מוניות כשהיינו בלחץ של זמן, אבל בעיקרון אם המרחק גדול- יכול להיות שיהיה יותר מהיר לנסוע בסאבוויי מאשר במונית. רבים יסכימו איתי שנהגי המוניות מאד אמינים והמחירים לא גבוהים אם אתם נוסעים מרחק קצר יחסית.
בין טאיפיי לטאינאן נסענו ברכבת המהירה, ה- HSR (ראשי תיבות של Taiwan High Speed Rail), נסיעה שלקחה בערך שעתיים. את הכרטיס קנינו יום לפני עם מקומות שמורים (ליתר דיוק, הפקידה במלון קנתה לנו את הכרטיס במכונה בחנות 7-Eleven). אם אתם מתכננים לנסוע בין שתי הערים, זו הדרך המהירה ביותר.
שימו לב שתחנת ה- HSR בטאינאן היא לא במרכז העיר, אבל יש שאטל חינם לעיר, קו H-31, שעוצר בכמה תחנות במרכז. בטאינן בעיקר הלכנו ברגל ממקום למקום, חוץ מההגעה לאיזור הנמל – נסיעה שעשינו במונית.
מכשול שפה
באופן עקרוני, אם אתם חברים של Google translate לא תהיה לכם שום בעיה. בטאיפיי כמעט כולם דיברו אנגלית טובה, ובמקומות אחרים הסתדרנו עם מחוות ידיים ותרגום בפלאפון. אם אתם מתכננים לקחת מונית מחוץ לטאיפיי הייתי ממליצה להדפיס את שם המקום בסינית. אם מדובר בשם של מלון, מומלץ להדפיס גם את הכתובת (באופן טבעי, לא כל נהגי המוניות מכירים את כל המלונות). אותה העצה תקפה גם לגבי מגבלות מזון. אם אתם במקרה טבעוניים, אני אפילו אפשט עבורכם את הנושא: באחד הפוסטים הבאים אני אעלה פתק שימושי מאוד, בו כתוב בסינית מה טבעונים אוכלים ומה לא.
אוכל טבעוני
אולי כבר ניחשתם עוד מהפסקה הראשונה – נושא האוכל הטבעוני בטאיוואן כל כך רחב שאני אקדיש לו פוסט שלם. בכמה מילים: יש שם אוכל טבעוני, והרבה! אני אציין כמה טיפים ומקומות שאהבתי במיוחד – אז בבקשה תהיו סבלנים 🙂.
עוד דברים שכדאי לדעת
❀מלבד השכרת הרכב שילמנו על הכל במזומן. אפשר לשלם בחלק מהמקומות בכרטיס אשראי, בטח במלונות ומסעדות גדולות, אבל תמיד תשמרו מזומן לשווקים ומסעדות קטנות יותר.
❀שמרו מטבעות ושטרות של 100 ד"ט למכונות שתייה ולוקרים. לא תמיד יש איפה לפרוט כסף.
❀זו נקודה משותפת לכל מי שעומד לנסוע לטאיוואן או לישראל: נוכחות צבאית מורגשת. בטאיוואן, כמו בישראל, יש חוק גיוס חובה, לכן יש סיכוי גבוה שתראו חיילים בחלק מהמקומות. לא להתרגש, כנראה שכלום לא קרה. החיילים הטאיוואנים חייבים בגיוס של לפחות 4 חודשים, אבל חוק תקופת השירות שלהם משתנה כל כמה זמן.
❀ימי שבתון. כל המשרדים הממשלתיים סגורים בימים שבת וראשון, כולל דואר, בנק וכו'. מסעדות, מוזאונים, אתרים ושווקי לילה יהיו פתוחים בסופ"ש. בדרך כלל יהיה יום מסוים באמצע השבוע שהעסק או השוק יהיו סגורים בו, כך שכדאי לבדוק איזה יום זה לפני שהולכים. עדיין ישנם גם מקומות שפתוחים 7 ימים בשבוע.
❀גוגל-מאפס בטאיוואן. בניגוד מוחלט למה שכתבתי על טאיפיי – Google maps לא תמיד אמין בנסיעות בין-עירוניות בטאיוואן. במלים אחרות, לא כדאי להסתמך רק עליו. אנחנו נסענו עם רכב אז לא היינו צריכים לבדוק על נסיעות בין-עירוניות יותר מידי, אבל אם אתם צריכים, אני ממליצה על האתר Rome2Rio שהוכח כיעיל בטיולים אחרים.
❀ללא קשר לעונה בשנה, טאיוואן היא ארץ גשומה. בכל רגע נתון יכול להתחיל גשם, מקטן ועד מבול. לכן אני ממליצה תמיד לקחת אתכם מטריה או שכמיה נגד גשם בתיק – לכל מקרה שלא יהיה. אם בטעות נתקעתם בלי, תוכלו למצוא מטריות ושכמיות כמעט בכל 7-Eleven.
❀אחסון חפצים. טאיוואן היא ארץ מאד נוחה מהבחינה הזו. יש לוקרים כמעט בכל התחנות הגדולות, וגם התיק הענק (למה ענק? עצום!) שלקחנו איתנו נכנס בלוקרים גדולים יותר. כפי שכתבתי – תזכרו לשמור מטבעות ושטרות קטנים כדי לשלם על הלוקר.
אלו הטיפים החשובים והבסיסיים ביותר שאתם צריכים לדעת לפני הנסיעה. עכשיו כשאתם מוכנים ויודעים אותם – אפשר להתקדם לעוד מידע שימושי 😊. בפוסטים הבאים אתן לכם מידע יותר ספציפי על נושאים ומקומות שונים בארץ המופלאה הזו. נתראה בפוסט הבא!
10 תגובות
Tricolad healthy lifestyle blog
ספטמבר 10, 2019 at 2:09 amנשמע ונראה שזה טיול מעניין ומדהים,תודה על הטיפים והממלצות 🙂
bluevagabond
ספטמבר 10, 2019 at 9:22 amיעד מדהים! נהננו מכל רגע
תמר
ספטמבר 10, 2019 at 1:34 pmהמזרח הוא יעד שאני מניחה שמתישהו אגיע אליו. תמיד מדהים אותי לראות איזה תחקיר עושים על אתרי תיירות ואיך מגלים פינות חמד. התמונות מקסימות וממש עוזרות לי לחוות את הצבעוניות של המקום. אין ספק שכשאתכנן לשם נסיעה אדע לאיזה בלוג לפנות ולהפנות 😊
bluevagabond
ספטמבר 10, 2019 at 1:38 pmשמחה לשמוע תמר (:
המזרח הוא לגמרי אין סופי ומה שעושה אותו כל כך מקסים בעיני הוא השוני התרבותי.
שיר
ספטמבר 10, 2019 at 7:00 pmאיזה טיול מדהים ! עשית לי חשק עזק להגיע לשם. מקווה שבקרוב אצליח לתכנן אחד כזה ואתייעץ איתך. המון תודה.
bluevagabond
ספטמבר 10, 2019 at 8:25 pmוואו בטוח תעופי על יפן (:
שחר שפירא | אדריקלות
ספטמבר 11, 2019 at 3:13 pmנראה יעד מהמם! לא מהמוכרים, דווקא עושה חשק להכיר (:
bluevagabond
ספטמבר 11, 2019 at 3:20 pmוואו היה מושלם!
ובאמת מסתבר שלא מוכר – כל הטיול לא ראינו ישראלי אחד
לימור רוב
ספטמבר 14, 2019 at 12:28 amוואי וואי, איזו השקעה!
אגב, עד לפני כמה עשורים, סין וטאיוואן לא היו אותה מדינה? אם כן, שמחה מאד שמצאת אוכל טבעוני, כי כשהייתי בסין זו הייתה משימה בלתי אפשרית.
bluevagabond
ספטמבר 14, 2019 at 8:21 amלימור את לגמרי בכיוון – טאיוואן רואה את עצמה כהשליטה הלגיטימית של סין בעוד סין רואה את טאיוואן כ"מחוז מורד" ששייך לה.
ובתאכלס – טאיוואן היא פשוט מדינה נפרדת מסין, ובהחלט גם היחס שלה לטבעונות (וגם לאוכלוסייה הגאה)
הסיפור הפוליטי-היסטורי של טאיוואן ממש מעניין (: