ימגטה – הפנינה הסודית של צפון יפן

אוגוסט 1, 2020

אם אתם לא ממש בטוחים איפה מחוז ימגטה על מפת יפן – אל תדאגו, אתם לא לבד. באופן מביך למדי גם אני לא הייתי בטוחה בדיוק איפה זה עד לא מזמן. ידעתי רק שזה איפושהו בצפון מערב. לכן ממש התלהבתי כשהרעיון של לנסוע לימגטה עלה. אין כמו לבקר במקומות רחוקים ופחות מתויירים. אבל לא מתויירים זו רק תכונה אחת. כשרק תכננו את הטיול עוד לא ידעתי כמה המקום הזה יפה – זו הייתה הפתעה מדהימה שציפתה לי בהמשך.

מחוז ימגטה (שבעבר היה מוכר בשם Dewa Province) ממוקם באזור טוהוקו בצפון האי הונשו ושוכן על ים יפן. עיר הבירה של המחוז היא העיר ימגטה, ורוב המחוז הוא כפרי ומלא בשדות ויישובים קטנים. אחד הדברים הראשונים שצדו עיני, ושגרמו לי להתאהב מייד בימגטה, היה המגוון הרב של הנופים בו. הרים, ים, נהרות, שדות אורז – מהמקומות שאתה מרגיש בהם שלא כדאי לנמנם ברכבת כי תפספס משהו ממש יפה.

בטיול לשם ביקרנו בימדרה (Yamadera), הר הגורו (Mount Haguro) ומוזאון צ'ידו (Chido Museum). מקומות יפהפיים שמייד אספר לכם עליהם.

ימדרה – Yamadera

המקום הכי מפורסם בימגטה – ולא סתם. פירוש השם ימדרה הוא בעצם "מקדש על הר", וכשמו כן הוא. המקדש, ששמו הראשי הוא Risshakuji, נבנה על ידי הזרם הבודהיסטי טנדאי בשנת 860 לספירה.

לקח לנו 20 דקות להגיע מתחנת ימגטה אל תחנת ימדרה (אני יודעת שהשמות מבלבלים – תישארו איתי), ואז הלכנו 5 דקות אל היכל Konpon chudo המסמל את הכניסה למקדש. אבל אז חיכתה לנו הפתעה: בינינו לבין שער Sanmon שנמצא על ראש ההר הפרידו 1,000 מדרגות. מי ביקש עלייה לרגל ולא קיבל? 😉

בדרך למעלה עברנו אינספור מקדשונים, סלעים מכוסים בטחב, פנסים יפנים, וצמחייה עשירה וירוקה. אמנם זה נשמע כאילו זה היה מסע ארוך, אבל בתאכלס אפשר לעלות את כל המדרגות בחצי שעה. לנו לקח שעה – כי עצרנו להתפעל, לצלם, וסתם לעשות מנוחה בטבע עם זמזום החרקים. כל כמה זמן ראינו שלט קטן שהזכיר לנו כמה מדרגות נשארו לנו – וזה עבר יותר מהר ממה שחשבנו.

כשהגענו למבנה הראשי של המקדש הנוף היה עוצר נשימה – כל העמק למטה נפרש לפנינו. באמת – לקח לנו כמה רגעים להרים את הלסת מהרצפה. אחד המבנים של המקדש ממש נראה כאילו הוא צומח מתוך הסלע!

יש על ראש ההר כמה נקודות תצפית טובות, אבל הטובה מכולן הייתה ב- Godaigo Hall. ראיתי שהרבה חברות ועסקים פרטיים משאירים שם כרטיסי ביקור… וכמובן לא התאפקתי. חשבתם אחרת? 😃

ההמלצה שלי היא לחקור את כל ראש ההר – נסו שבילים מעניינים, נקודות תצפית שונות, או סתם תתענגו על נשימת האויר הצלול. זה פשוט מקום מקסים.

הר הגורו בדווה סאנזן

התחנה הבאה שלנו הייתה העיר צורואוקה. זה המקום שהכי נח ללון בו אם רוצים לטייל למחרת בהר הגורו (או ביפנית Haguro san). ההר הזה הוא אחד מבין שלושת ההרים של דווה, The Three Mountains of Dewa. ההרים הם הר הגורו (Haguro san) הר גס (Gas san), והר יודונו (Yudono san). כל שלושת ההרים קדושים לדת השוגנדו שמבוססת על דת השינטו היפנית, ובנוסף על עקרונות בודהיסטים וטאואיסטים. המאמינים, הנקראים ימבושי, סוגדים להרים.

את האוטובוס לתחילת המסלול לקחנו מתחנת האוטובוסים ב- S-Mall (כרטיס הלוך-חזור עלה 2,000 יין) וירדנו בתחנת Zuishinmon Gate שם החל המסלול. הדרך עד ראש ההר החלה להיבנות בשנת 1648 ונבנתה במשך 13 שנים. בדרך יש לא מעט מבנים ומקדשים, הבולט ביניהם הוא פגודת חמש הקומות.

פגודת חמש הקומות

הפגודה בהר הגורו קיימת מאז 1372… וואו – היא עברה הרבה! זו אחת הפגודות העתיקות ביותר ביפן והיא קיבלה את התואר אוצר לאומי. כששילמנו את מחיר הכניסה, הקאנושי (kannushi – כהן דת השינטו) ערך לנו טקס טיהור קטן כדי שנוכל להיכנס פנימה. הוא ניפף ב- ōnusa מעל לראשים שלנו בזמן שקדנו, מכיוון שעמדנו להיכנס למקום קדוש.

יכלנו להיכנס לקומה הראשונה של הפגודה, ואז עלינו על סולם מיוחד כדי לקבל הצצה על הקומה השנייה. הדודה בכניסה הייתה ממש נחמדה והסבירה לנו על המקום ועל ההיסטוריה של הפגודה. היא אמרה שההר במקור היה מקום בו סגדו גם לבודהיזם וגם לשינטו, אבל מאז תקופת מייג'י (1868-1912) החליטו שההר כולו ייחשב כשייך רק לשינטו. מה מיוחד בזה? ובכן, פגודה היא במקור מבנה בודהיסטי – אבל הפגודה הזו לא! זו הייתה הפעם הראשונה בה ראיתי פגודה של דת השינטו. כבר אמרתי שימגטה זה מקום סופר מעניין?

בית התה

בחצי הדרך אל ראש ההר יש בית תה ישן וחבוט (בקטע טוב) שמגיש מאצ'ה, קפה ומוצ'י – ממתק יפני שעשוי מבצק אורז. זו נקודה מושלמת להפסקת קפה/תה – או לפחות כך אנחנו הרגשנו כשהבנו שעשינו רק חצי מהדרך. חוץ מהטעם המרענן של המאצ'ה ומהמתוקים – מה שממש התלהבנו ממנו היה הנוף שמשקיף על העמק ועד הים. ועוד משהו – הבעלים של המקום גם הכינו לנו תעודה מכובדת שמאשרת שצלחנו את העלייה לרגל אל הר הגורו. נכון, בנקודה הזו עוד לא עלינו את כל הדרך – אבל הם האמינו בנו 😉

Sanjin Gosaiden

בסוף הטיפוס הארוך אל ראש ההר נגלה לעינינו מתחם מקדשים מרשים כשהבולט בהם הוא Sanjin Gosaiden. זה מקדש השינטו הגדול ביותר בטוהוקו ואחד הגדולים ביפן. כאן שוכנות שלושת האלוהויות של שלושת ההרים של דווה. המבנה של הגג מרשים ביותר (העובי של הגג הוא שני מטרים!), ולמרות שנשרף כמה פעמים, המבנה הנוכחי שרד משנת 1818. ביקרנו בעוד כמה מקדשים במתחם, והצצנו אל 'אגם המראה' לפני שעשינו את דרכנו אל תחנת האוטובוס.

כשירדנו מההר היה נוף מדהים, כך שהנסיעה הייתה חוויה בפני עצמה. אה – גם היה נחמד להיות הצעירים ביותר באוטובוס (בו הגיל הממוצע היה בסביבות בערך 80).

מוזאון צ'ידו

אחרי היום בטבע התחשק לנו לספוג קצת תרבות ולהתרשם מארכיטקטורה מקומית. המקום המושלם לעשות את זה היה כמובן Chido Museum בעיר צורואוקה. יש שם אוסף מרשים של ארכיטקטורה מקומית בשלל סגנונות: בתים כפריים, מבני ציבור עירוניים, וכל מיני תצוגות קבועות של החיים במקום.

המבנים שאהבתי במיוחד הם תחנת המשטרה של צורואוקה, המשרד המחוזי של נישיגאווה ובית שיבויה. שני המבנים הראשונים שציינתי מסמלים את התקופה בה יפן עברה מתרבות מסורתית למודרנית-מערבית כך שהמעבר מאד מעניין. זה ממש נראה כמו מקום שמשמר את רוח העבר.

בילינו במוזאון בערך שעה (לא צריך יותר משעה וחצי כדי לראות את כל המקומות) ואז התחלנו את המסע לעבר המלון המדהים שלנו.

Shonai Hotel Suiden Terrasse

לנו באחד המלונות החדשים ביותר בעיר, שהסתבר שהוא גם אחד המיוחדים בכל האיזור. הדבר הראשון ששמנו לב כשהגענו לשם הייתה הארכיטקטורה המדהימה שלו. המלון נבנה על ידי הארכיטקט היפני זוכה פרס פריצקר שיגרו באן והוא בנוי כפלטפורמה שצפה מעל שדות אורז.

כל מתקני המלון, כולל הלובי, האונסן והמסעדה בעלי צורות מעניינות וזויות לא-שגרתיות כשחומר הבנייה העיקרי הוא עץ. גם בחדרים כמעט הכל בנוי ועשוי מעץ מה שנותן אוירה חמימה וכפרית, למרות החדשנות של המלון.

התעוררנו אל נוף שדות האורז, וכשחזרנו מהטיפוס של היום נהננו לטבול את השרירים העייפים במי האונסן. בבוקר למחרת התענגנו על ארוחת בוקר מפנקת – צוות המלון דאג לנו לארוחת בוקר טבעונית (כמובן שהודענו מראש) והכינו מנות במיוחד בשבילנו. מדהים, כבר אמרתי?

במלון יש חדר כושר, ספרייה, חדר כנסים, חנות קטנה ואיזור משחקים לילדים.

אם אתם מחפשים מקום שמשלב עיצוב מרהיב, שירות ברמה גבוהה, אוכל טעים ונוף מטורף – המלון הזה הוא ההמלצה הכי חמה שלי.