אם להיות כנה, זו השאלה הכי קשה למענה. יש מעל 120 מיליון יפנים וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. כמו בכל עם ומדינה, יש כאלו יותר נחמדים, פחות נחמדים, עדינים, קשוחים, לכולם תחומי עניין שונים לחלוטין אחד מהשני, ואיזור המגורים, המגדר והדור משפיעים מאד. אז איך בכל זאת אפשר להכליל משהו שיהיה נכון לכולם?
האמת היא שאי אפשר, אבל כן ניתן לראות אצל רובם קווי דימיון בתחומים מסויימים. הנה שני נושאים שהיו חדשים עבורי כשהגעתי לכאן:
– פן סופר מעניין ביפן הוא הנושא החברתי – שעליו אני יכולה בכיף לכתוב פוסט שלם. במשפט אחד אני אומר שביפן הכלל יותר חשוב מהפרט. כדי להימנע מחוסר נעימות וקונפליקטים הרבה יפנים ישימו את הרצונות והמחשבות שלהם בצד ויתחשבו בטובת הכלל. זה אמנם לא נכון ב-100% מהמקרים (וזה גם מאד תלוי מהו מיקומך החברתי בקבוצה), אבל זו הציפייה החברתית.
– נושא מעניין נוסף, שאולי נובע מהראשון, הוא זה: רוב רובם של היפנים מאד רציניים בעבודה שלהם. וכן, זה כולל גם עבודה זמנית. איחורים, אי הגעה ללא תיאום מראש, לעבור על הכללים – אלו דברים שנתפסים כחמורים מאד ביפן. הגעה לפחות 5 דקות לפני הזמן היא הציפייה הרווחת ונדיר שראיתי שמישהו לא עמד בה. אני מאמינה שזו הציפייה בכל מקום בעולם, אבל במקומות אחרים תמיד יש את הטיפוס שמאחר או מזגזג. ביפן קשה למצוא את הטיפוסים האלה.
גם בתחומים כמו תחביבים הציפייה היא להקדיש זמן ואנרגיה בפעילויות שעושים בשעות הפנאי. לכן, לא פעם יצא לי לפגוש יפנים שנראה שהם מדהימים בריקוד, שירה, ריצה, צילום, נגינה או כל תחום של אומנות או ספורט – אבל מבחינתם זה רק תחביב. התפיסה פה של תחביבים היא של תחום משני שגם בו אתה צריך להשקיע, למרות שהוא לא מייצר לך הכנסה.
אז שוב, יפנים שונים מהותית אחד מהשני ומהשניה, ובכל זאת אלו שני קווי דימיון שאני יכולה לשים עליהם את האצבע. בטוח יש עוד הרבה קווי דימיון – אבל צריך להשאיר מקום לשאר השאלות 😉
2 תגובות
שמעון
נובמבר 8, 2020 at 9:05 amכיף לקרוא את הבלוג שלך !
bluevagabond
נובמבר 8, 2020 at 9:13 amתודה רבה שמעון 🙂