יש לכם כרטיס ביקור? אם לא, לכמה אנשים שאתם מכירים יש?
למורה של הילדים שלכם יש כרטיס ביקור?
מה עם מאמן הכושר שלכם?
ראיתם פעם את כרטיס הביקור של הירקן?
בעוד אנחנו רגילים שיש כרטיסי ביקור לעובדים במקצועות מסוימים כמו עורכי דין וסוכני נדל"ן, יש היום מקצועות שפחות נהוג שיהיה לעוסקים בהם כרטיס ביקור.
וביפן? לכולם יש כרטיס ביקור. איך אני יודעת את זה?
באחד הטיולים שלי ביפן, אי שם בשנת 2013, התנדבתי בצוות התפאורה של פסטיבל מוסיקה כדי ליהנות מאוכל ומלינה בחינם. כמו בכל פסטיבל, פגשתי אנשים, התקשקשתי, ורציתי לשמור על קשר גם אחרי שהפסטיבל יגמר וכולנו נתפזר למקומות אחרים. בסיום הפסטיבל מצאתי את עצמי עם ערימה מכובדת של כרטיסי ביקור בהם היה כתוב השם, המקצוע ודרך יצירת הקשר עם האדם. המקצועות, אם תהיתם, היו: מסז'יסטית, אמן מקרמה, קולה-קפה, זמר נודד, ומגדל מריחואנה. אגב, על כרטיס הביקור האחרון, שהיה מעוצב בסגנון חולצת טאי-דאי, דרך יצירת הקשר הייתה: "אני בדרך כלל בקרבת האוהל שלי איפושהו בטבע".
זה אמנם נשמע מופרך, אבל ביפן זה די נפוץ שלכולם יש כרטיס ביקור. זה פשוט עניין של סטנדרט – מקובל לתת את כרטיס הביקור וכך קל יותר לזכור את השם שלך ויודעים איך ליצור אתך קשר ביתר קלות.
אין תגובות