יאקי אוניגירי
מתכונים טבעוניים

יאקי אוניגירי – מתכון יפני טעים וקל להכנה

אפריל 9, 2021

לפני שנצלול למתכון, בואו נתחיל מהבייסיק:

מה זה אוניגירי?

בישראל, כשאנחנו יוצאים מהבית ליום בדרכים, יום בבית הספר, או סתם נסיעה ארוכה – סביר להניח שניקח איתנו סנדוויץ'. ככה אנחנו – אומה שאוהבת לחם (מאכל האלים אם אתם שואלים אותי).

אבל ביפן, את התפקיד של הסנדוויץ' ממלא מאכל אחר וקוראים לו אוניגירי.

הפעם הראשונה שבה הבנתי מה זה אוניגירי הייתה כשגרתי תקופה בחלק הכפרי של יפן. באחד הימים ניגשה אלי אחת הדודות של הכפר ואמרה לי שמחר הגברים עומדים לצאת לכרות במבוקים בחורשה סמוכה וביקשה שאבוא לעזור לה למחרת בבוקר להכין להם אוניגירי. נפגשנו לפני אור ראשון במטבח חיצוני של אחד הבתים והאישה הביאה סיר אורז עגול מבושל (מתי היא הספיקה!?), ולימדה אותי איך מכינים אוניגירי:

לוקחים כמות בינונית של אורז ביד רטובה ומתחילים להדק אותו בצורת משולש. כשמסיימים מניחים על המשולש עלה שיסו או אצת נורי. זהו – זה האוניגירי. הכי חשוב באוניגירי זה שיהיה מהודק כמו שצריך, אחרת הוא יתפרק.

האישה שאלה אותי אם אנחנו לא מכינים אוניגירי בישראל ועניתי לה שבמקרה כזה היינו מכינים סנדוויץ'. "סנדוויץ'?! אבל אתם לא רעבים אחר כך?". מסתבר שזה נתפס כאוכל לא משביע ליום עבודה.

הכנו אוניגירי מ- 5:30 בבוקר עד 6:30, כשבשעה 7:00 הגברים הגיעו לקחת את הקופסה ולצאת ליום העבודה שלהם. הם הודו לנו מאד על כך שטרחנו והכנו להם אוכל, ואנחנו איחלנו להם יום עבודה מוצלח. הכרת התודה שלהם גרמה לקימה בארבע וחצי בבוקר להיות שווה את זה.

יאקי אוניגירי

ונחזור לאוניגירי…

כמו שכבר הבנתם, אוניגירי זה משולש אורז (שקוראים לו לפעמים "עוגיית אורז" למרות שאינו מתוק) שמכינים מאורז עגול. האורז העגול הוא הכי נח להכנת אוניגירי כי הוא נדבק בקלות ואפשר לעצב ממנו צורות שונות. לפעמים יש באוניגירי מילוי של דג, שזיף מיובש או אצות, אבל בהחלט אפשר גם להכין אותו ללא מילוי, כמו שהכנתי בכפר. לפעמים גם האוניגירי הוא עגול, אבל לרוב בצורת משולש.

כשמכינים אוניגירי בלי מילוי נהוג לצפות את החלק החיצוני שלו בתיבול כלשהו, כמו תערובת תבלינים, או עלה שיסו או אצת נורי (כמו שעשיתי בכפר). יש גם אוניגירי מאורז מתובל – אז אתם יכולים לנסות גם גרסה כזו, כל עוד האורז הוא אורז עגול ונדבק כמו שצריך.

היום הכנתי גרסה מיוחדת של האוניגירי: יאקי אוניגירי!

המשמעות בעברית היא: אוניגירי מטוגן.

את האוניגירי המטוגן בדרך כלל אוכלים באיזקיה (פאב יפני), במסעדות או דוכנים שמציעים אוכל רחוב, ומעכשיו – גם אצלכם בבית!

יאללה, בואו נעשה קפיצה קטנה ליפן:

פטריות אוכל יפני
פטריות אוכל יפני
פטריות אוכל יפני
אוניגירי
יאקי אוניגירי

זמן הכנה: 20 דקות

זמן כולל: 25-30 דקות

מספר יחידות: 10 יחידות בערך

מנה: נשנוש בריא / תוספת

כמה זמן מחזיק:  מומלץ לאכול מייד

מצרכים

  • שתי כוסות אורז עגול (לפני בישול) + מים לפי ההוראות
  • 500 גרם פטריות שמפיניון
  • 4 כפות סויה
  • שתי כפות מיסו
  • שמן לטיגון
  • כפית פלפל גרוס

הכנה

  • בסיר נונסטיק מכינים את האורז העגול לפי ההוראות. לא מוסיפים לו תיבול או מלח.
  • בינתיים חותכים את הפטריות לעובי דק ומטגנים על אש בינונית במעט שמן עד שמתחילות להזהיב.
  • כשהפטריות מזהיבות מוסיפים סויה, מערבבים היטב במשך דקה ומכבים את האש.
  • כשהאורז מוכן מכבים את האש ומשאירים את הסיר מכוסה לעוד 10 דקות. אחרי כן אפשר לפתוח את המכסה ולתת לאורז להצטנן כדי שיהיה נח לעבודה.
  • מחלקים את האורז באופן שווה לגושים בינוניים. הגודל תלוי בכף היד שלכם, אבל אל תכינו את המשולש גדול מידי, אחרת יתפרק בטיגון. מרטיבים את הידיים ויוצרים משולש. הטכניקה ליצור משולש שונה במדינות אסיה השונות. אני מראה את הטכניקה היפנית בסרטון ה-IGTV שלי. בתכלס מה שהכי חשוב זה שהמשולש יהיה הדוק היטב ולא יתפרק.
  • אחרי שהכנו משולש, עושים לו גומה קטנה באמצע ושמים קצת ממילוי הפטריות (ממש קצת!). דוחפים את המילוי פנימה, כשהאורז מסביב מתחיל לכסות על המילוי. מהדקים שוב את המשולש היטב ומניחים בצד.
  • חוזרים על התהליך עם כל כמות האורז.
  • במחבת מחממים שכבה דקה של שמן על אש בינונית. כשהשמן רותח מניחים את האוניגירי במחבת. חשוב לא לתת לאוניגירים לגעת אחד בשני (אחרת הם נדבקים ומתפרקים בהפרדה). כשהשכבה התחתונה מתחילה להזהיב הופכים אותם.
  • על הצד העליון הזהוב מורחים שכבה דקה של מיסו. כשהצד התחתון מזהיב גם הוא, מנמיכים את האש, הופכים את האוניגירי שוב ומטגנים הפעם את הצד עם המיסו.
  • בזריזות מורחים מיסו גם על השכבה העליונה (המיסו נשרף מהר יחסית) והופכים את האוניגירי פעם שלישית לטיגון זריז של שכבת המיסו החדשה. אחרי חצי דקה בערך מעבירים לצלחת.
  • אני אוהבת לקשט עם פלפל שחור למעלה. יש ביפן סוגים שונים של תיבול, ועדיין הפלפל השחור הוא הכי טעים לדעתי!

מגישים וזוללים במקום.

יאקי אוניגירי

אין תגובות

    השאר/י תגובה