אי האומנות נאושימה ❤ מקום חובה לכל חובב אומנות

מרץ 29, 2019

כמעריצה גדולה של אומנות מכל הסוגים, ידעתי שמתישהו אגיע אל נאושימה. לכן ביום ההולדת של בן זוגי היקר עשיתי את מה שנראה לי יהיה הכי כיף ומעניין… בשבילי 😃.
אתם בטח כבר יודעים שאני אוהבת לטייל ביפן.

אוקיי, הוא גם נהנה מאד (אתם יודעים מה אומרים: happy wife = happy life). אז השכם בבוקר יום הולדתו ארזנו את עצמנו יחד עם הכרטיסים לאוטובוס ו- 5 קילו של אוכל טבעוני (בעיקר לחם ונשנושים) ויצאנו לדרך אל מחוז קאגווה. אחרי כמה שעות של נסיעה ברכבת, החלפת שני אוטובוסים ומעבורת, הגענו סוף סוף לנמל Miyanoura שבנאושימה קצת לפני השקיעה.

לישון בקרוואן

מאחר ששנינו חיינו בהוואי כמה חודשים מחיינו, בהחלט למדנו לאהוב איים באשר הם. מהסיבה הזו חשבתי שלילה על האי יהיה מושלם: לישון לקול הגלים ולהתעורר לנוף המעלף של הים – זה בתאכלס מה שהפך את החופשה הזו למיוחדת. הזמנתי לנו מקום בקרוואן במתחם הנופש של Tsutsujiso Inn– הדרך הרומנטית ביותר להעביר את הלילה. העובדים היו ממש נחמדים, ומאחר שזה היה בפברואר רוב החדרים, הקרוואנים והאוהלים המונגולים היו ריקים – מה שלא הפריע לנו בכלל 😉

השקט, האור המעומעם בקרוואן, האורות מהסירות השטות בלילה מול נאושימה – הכל היה כל כך קסום!

עכשיו אחרי שציינתי את כל האספקטים הכיפיים של לישון בקרוואן, אני חושבת שזה יהיה הכרחי לציין עוד כמה נקודות לפני שתסגרו שם לילה. ראשית, השירותים והמקלחת לא צמודים לחדר, אבל הם פחות מדקה הליכה לכל אחד מהם. המקלחות משותפות לאורחים שלנים בקרוואנים ובאוהלים מונגולים ומופרדות בין גברים לנשים. עבור 10 דקות של מים חמים במקלחת התבקשנו להכניס מטבע של 100 יין. כל נושא המקלחת לא ממש הפריע לי (זה היה רק ללילה אחד), אבל זה אולי לא מתאים לכולם.

דבר שני, שנינו מאד Japanese-sized (מבנה גוף רזה, ולא יותר מ- 1.80 בגובה), כך שלא הייתה לנו בעיה עם הגודל של הקרוואן. אבל שימו לב – המיטה העליונה בקרוואן (יש שתי מיטות יחיד ומיטה זוגית) מיועדת רק עבור מי שנמוך מ- 1.80 בגובה ושוקל פחות מ-70 ק"ג. גם המיטה הזוגית הייתה בגודל-יפני (קטנה יחסית), אבל התאימה לנו בגודל.

דבר שלישי, שימו לב לעובדה שאין מקום בו אפשר לקנות משהו לאכול ולשתות באזור של Tsutsujiso Inn (אולי יש מכונות שתייה, אני לא בטוחה), אז כדאי להצטייד מראש או להזמין ארוחה במקום כשאתם מזמינים את הלילה שם. אנחנו הצטיידנו בהמון אוכל עוד לפני שהגענו לנאושימה, אז היה לנו בסדר גמור.

המוזאונים בנאושימה

בבוקר למחרת קמנו ליום שמש יפה של פברואר והתחלנו ללכת סביב נאושימה. בצד הדרום-מערבי של האי יש שלושה מוזאונים (ושאטל-באס חינמי ביניהם), אבל ידענו שלא נוכל להספיק את כולם – ובכנות, אני לא יודעת אם אני יכולה להנות משלושה מוזאונים באותו היום. היינו צריכים להחליט לאן הולכים ועל מה מוותרים, והחלטנו ללכת אל מוזאון Benesse (שמחירו 1,030 ין לאדם) ואל מוזאון Chichu (שמחירו 2,060 ין לאדם). הקונספט של מוזאון Benesse הוא "קיום משולב של טבע, אומנות וארכיטקטורה", בעוד מוזאון Chichu משלב חללים אינטראקטיבים יחד עם תערוכה של קלוד מונה.

במילה אחת: וואו! קודם כל שני המוזאונים נבנו על ידי הארכיטקט הגאון טדאו אנדו (Tadao Ando), זוכה פרס פריצקר. העבודות שלו ידועות בעיצוב ה"זן" הפשוט שלהן, יחד עם השימוש הנרחב בבטון וניצול יעיל של האור הטבעי. אחד הדברים שהרשימו אותנו היה העובדה שבגלריה בה הוצגו הציורים של מונה התאורה היחידה בחדר הגיעה מאור היום שחדר דרך התקרה. שאלתי את אחת העובדות במקום מה עושים ביום מעונן, והיא ענתה בפשטות שביום מעונן האווירה "הסגרירית" משתקפת בציורים, כלומר, לא מכניסים תאורה מלאכותית בשום מצב.

אני חושבת שאעצור כאן ולא אוסיף עוד ספויילרים על המוזאונים, כי אני באמת מאמינה שספיגת אומנות היא תהליך שכל אחד צריך לחוות בעצמו, בלי הסברים מיותרים. לסיכום: אלו היו המוזאונים הכי טובים שביקרתי בהם!

בדרך ממוזאון Benesse אל מוזאון Chichu פנינו ימינה קצת לפני מוזאון Lee Ufan (שלצערנו לא היה לנו זמן לבקר). הלכנו בערך 5 דקות עד שראינו את יצירת האומנות המרשימה של קימיו מישימה (Kimiyo Mishima) שנקראת Another Rebirth – פח אשפה בגודל 4.5 מטר עשוי בעיקר מחומרים ממוחזרים. רק להסתכל על היצירה הענקית הזו גרם לי לחשוב הרבה על הקונספט של אשפה (שבכל מקרה אני חושבת עליו כשאני מנסה לצמצם בשלי). הנקודה הזאת על האי נאושימה לא ממש מוכרת – בגלל זה הלכנו לשם! אם אתם כמונו, אוהבים לחפש את האזורים החבויים, אני מאמינה שזה מקום טוב לגיחה בין המוזאונים.

מה עם אוכל טבעוני?

אחרי שביקרנו בשני המוזאונים נסענו בשאטל-באס לאסוף את החפצים שלנו מ- Tsutsujiso Inn, ויצאנו אל נמל Honmura, ממנו ניקח מעבורת חזרה, וממש לידו נמצאים הבתים של ה- House Project. אבל לפני הביקורים בבתים היינו צריכים למלא מצברים על ידי – איך לא – אוכל טבעוני מקומי! לא חשבתם שנפספס את ההזדמנות, נכון? 😉

הלכנו למסעדה נעימה שנקראת Aisunao, ליד הבית Gokaisho (חלק מה- House Project). המקום היה מעוצב ממש יפה בסגנון יפני, בו תוכלו לבחור בין ישיבה על כסאות לבין ישיבה על טאטאמי. זה לא מקום טבעוני אבל הם מציעים סט טבעוני ממש טעים שמכיל ירקות, טופו, מוצ'י מוצ'י רייס (אורז דביק) ומרק מיסו. אם אתם ממש רעבים אפשר להגדיל את המנה של האורז בתוספת תשלום. המחיר היה ממש טוב: 850 יין לארוחה טעימה ומשביעה.

House - Project

אחרי ארוחת הצהריים טיילנו בין הבתים של ה- House Project. הפרוייקט הזה מאחד שבעה בתים יפנים שקיבלו טוויסט משמעותי מאומנים שהפכו אותם ליצירות אומנות. כל הבתים בפרוייקט הזה בנאושימה מרוכזים באזור אחד, לא יותר מרבע שעה הליכה בין אחד לאחר. לכל בית יש קונספט שונה לגמרי, אז תתכוננו להיות מופתעים בכל פעם. הלכנו רק אל 6 מתוך 7 הבתים כי השביעי דורש הזמנה מראש. ממש נהנינו מכולם – לא היינו מוותרים על אף אחד מהם. אם אתם רוצים להספיק את כולם ולחוצים בזמן, קראו בטיפים למטה איך הכי מומלץ לסדר את הביקורים בבתים.

חוץ מהבתים עצמם ממש נהניתי מהאווירה באי היפני הזה שהקרא נאושימה: הבריזה של הים, בתי העץ הקטנים, הסבתות על הקטנועים – הייתה אוירה כל כך רגועה. בזמן ששיטטנו באזור הדרום-מזרחי של האי ראינו כמה יצירות של אישיקאווה קאזוהרו (Ishikawa Kazuharu) על הקירות החיצוניים של הבתים. הפרוייקט הזה נקרא Journey of the lines, ומורכב מעבודות פשוטות ומרגשות של ציורים המורכבים מקוים. חלק מהיצירות גם מתקשרות אחת עם השניה, כמו שני הפרצופים של שתי היצירות הנקראות a-un ומופיעות כל שני בתים שונים בשני קצוות של אותו רחוב. נסו לשים לב לציורים כשאתם משוטטים באזור הזה של האי.

וסוף סוף - קפה !

אחרי הבתים הרגשתי שבהחלט הגיע הזמן עבורי לקפה טוב. מאחר שלא רצינו לפספס את המעבורת של השעה 17:20 התיישבנו בבית הקפה Konichiwa שמשקיף על הים ונמצא כמה צעדים מהרציף. המקום מעוצב ברהיטי שנות-70 על רצפת טאטאמי ומגיש קפוצ'ינו סויה מעולה יחד עם ביסקוויט לוטוס (טבעוני!). אחרי המנוחה המבורכת עלינו על המעבורת וסיימנו את ההרפתקה האומנותית שלנו בנאושימה.

עוד כמה דברים קטנים

הזמן בנאושימה היה כל כך יקר. אני ממש ממליצה לכם לבקר ולראות הכל בעצמכם. אני מניחה שהרבה מההצלחה של הטיול טמונה בעובדה שבאנו בתקופה שנחשבת לאוף-סיזן – סוף פברואר – ולא היו הרבה אנשים, ובזה שהיה לנו יום שמש נעים לטייל בו.

עוד משהו אחרון – היו מקומות שלא הספקנו לראות, כמו האונסן I Love 湯 (נשמע כמו "אי לאב יו") ומוזאון Lee Ufan. אם אתם נשארים שם ליותר מיום אחד, או אם אתם זריזים באופן יוצא דופן, נסו לבקר גם במקומות האלו!

טיפים חשובים

טיפ 1: תתחילו מוקדם! מאחר והיה לנו רק יום אחד על האי ורצינו לראות בו כמה שיותר בלי להלחיץ את עצמנו, הלכנו קודם כל למוזאון Benesse שנפתח בשעה 8:00 (שאר המוזאונים וה- House Project נפתחים רק ב-10:00).

טיפ 2: בין מוזאון Benesse לבין מוזאון Lee Ufan יש בערך 20 דקות הליכה. אני ממליצה בחום לא לקחת את השאטל-באס. גם בגלל שיש כמה מונומנטים על החוף ששווה לראות וגם כי אז תוכלו לתת גיחה אל פח האשפה של מישימה.

טיפ 3: מוזאון Chichu לא היה עמוס במיוחד בזמן שהיינו בו בפברואר, ועדיין חיכינו בערך 10 דקות עד שקנינו את הכרטיסים כי לא קנינו מראש (אפשר להזמין כרטיסים מראש פה Chichu Museum official website). זה לא היה כל כך נורא, אבל זה היה אוף-סיזן. אם אתם מתכננים להגיע לשם בסביבות אפריל או נובמבר, כדאי לכם להזמין מראש כי התורים כנראה יהיו פחות סימפטיים וחבל על בזבוז הזמן.

טיפ 4: אם אתם מתכננים לסיים את היום כמונו עם ה- House Project כדאי לקחת את המעבורת חזרה מנמל Honmura הסמוך. אפשר לאכסן את החפצים בחינם ב- Honmura Lounge & Archive (שבו קונים את הכרטיס המשולב לכל הבתים של ה- House Project – שמחירו 1,030 יין לאדם).

טיפ 5: מתוך ה- House Project כדאי ללכת קודם כל אל Minami-dera, שהיה הבית היחיד שחיכינו להיכנס אליו (בערך רבע שעה), אבל הוא בהחלט היה שווה את זה! אחר כך, אם אין לכם הרבה זמן לכו אל Haisha – בית שאסור לכם לפספס! (פעם בית של רופא שיניים, היום…. תראו בעצמכם!)

טיפ 6: רוב הסיכויים שתלכו מ- Kadoya אל Go’o Shrine. אנחנו קצת התבלבלנו עם הכיוונים ומצאנו את עצמנו בקו החוף – טעות! כשיוצאים מ- Kadoya אתם תראו שער טורי – זו הכניסה, אחריה יש מדרגות שיובילו אתכם אל Go’o Shrine במעלה הגבעה.