העיר קובה – יום טיול מיוחד מקיוטו ואוסקה!

דצמבר 28, 2019

ביפן יש לא מעט ערים גדולות, אבל קובה (Kobe, לא קובה של מרק 😉) היא באמת משהו מיוחד. מה יותר מושלם מעיר שמשלבת ים, הרים, תרבות סינית, בנייה מערבית וארכיטקטורה חדשנית כמו שרק יפנים יודעים לבנות? כל מה שאתם מחפשים נמצא בקובה.

תיירים לא נוהרים לקובה בהמוניהם, וכנראה לא תראו אותה באף רשימה של "המקומות שאתם חייבים לבקר בהם ביפן" – שזה אחלה מבחינתי. ריבוי תיירים הוא בהחלט טרן-אוף בכל מקום שאני הולכת אליו.

אז למה בעצם קובה לא כזאת מוכרת? איך היא לא יעד חובה?

מה הופך את קובה ליעד כל כך מיוחד?

מאחר שקובה היא עיר נמל, התפתח בה מסחר שמשך אליה סוחרים ממדינות שונות. בסוף המאה ה-19 יפן פתחה את שעריה למסחר לראשונה מזה 260 שנה, צעד שהוביל לעניין עצום של מעצמות המערב ביפן. לא מעט דיפלומטים אירופאים בנו בתים בקובה, ולמרות שהדיפלומטים לא נשארו בעיר – הבתים שלהם עדיין שם, זרים ומיוחדים בנוף הבנייה היפנית.

גם סוחרים יהודים התיישבו בקובה באותה התקופה (בתחילת המאה ה-20), ועד היום יש בקובה קהילה יהודית קטנה ובית קברות יהודי. אם בא לכם לקרוא עוד קצת על יהדות יפן – אתם יכולים להתחיל כאן.

מלבד סוחרים ודיפלומטים מערבים, קובה משכה אליה גם אוכלוסייה מארצות אסיה השכנות – ועד היום מצטיינת בהטרוגניות התושבים בה. היום גרים בקובה 17,000 קוראנים, 13,000 סינים, כמעט 6,000 ויאטנמים ו- 1,300 טאיוואנים. במדינה כמו יפן, שיש בה בערך אחוז אחד של לא-יפנים, קובה היא עיר שונה בנוף.

אז היום אציג לכם כמה מנקודות העניין המרכזיות של העיר, יחד עם – איך אפשר שלא – אוכל טבעוני לא רע בכלל. אבל קודם כל:

איך מגיעים לקובה?

הכי קל להגיע לקובה מאוסאקה, אבל גם מקיוטו זה די פשוט. אם אתם מגיעים ממרכז העיר קיוטו, תוכלו להגיע אל קובה עם רכבת Hankyu (יש החלפה קצרצרה באמצע). לעומת זאת, אם אתם באים מאיזור התחנה המרכזית של קיוטו תוכלו לנסוע לקובה בקוי JR. יש גם שינקנסן מקיוטו לקובה, ואם יש לכם JR-PASS תוכלו לנסוע לשם ללא תשלום נוסף. אבל אל חשש – אם אין לכם JR-PASS זה לגמרי לא חובה.

אז... מה יש לעשות בקובה?

הצ'אינה-טאון של קובה – Nankinmachi

למה לעלות על מטוס לסין כשאני יכולה לעלות על רכבת (או שתיים) לקובה?

מאז שנת 1868, השנה בה יפן נפתחה למסחר, הרבה סוחרים סינים התיישבו בקובה. השכונה בה גרו קיבלה את הכינוי Nankin-machi (העיירה ננג'ינג – בתרגום חופשי מאד), כי באותה התקופה ננג'ינג הייתה בירת סין. השכונה קטנה ומדליקה – ואפשר לטייל בה בכיף במשך חצי שעה – שעה.

בשכונה תוכלו למצוא מקומות חמודים לשבת בהם, חנויות קטנות, מסעדות (טבעונים – תנמיכו ציפיות), ובעיקר לספוג את האווירה. אני מאד ממליצה לבקר שם בערב, כך תוכלו להנות מהאורות והפנסים האדומים.

Nunobiki Herb Garden + Ropeway

משהו אחד שכדאי שתדעו עלי – אני ממש אוהבת לנסוע (לנסוע? לרכב?) ברכבל! את הרכבל הזה אהבתי במיוחד כי יש ממנו נוף מהמם: תוכלו לראות את כל קובה, כולל הנמל ועד הים הפנימי. לא מדהים?

יש שתי תחנות לרכבל וביניהן גן התבלינים נונוביקי. ירדנו בתחנה העליונה, שם יש תצפית ומקום נחמד לשתות בו בירה ולאכול צ'יפס (הפחמימות האהובות עלי), ומשם ירדנו ברגל בדרך התבלינים. לכל אורך השביל ליווה אותנו הנוף המטורף של קובה והנמל, יחד עם האוויר הנקי של ההר. בגן יש גם חממה לצמחים טרופים ואיזורי ישיבה, אז אם בא לכם להירגע קצת – זה המקום!

Kitano-Cho

קיאטנו הוא הרובע בו גרו הדיפלומטים המערבים שהתיישבו בעיר בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. לכן יש במקום הרבה בתים אירופאים מרשימים –כיאה לבתי "אנשים חשובים".

היום שבעה בתים בסגון מערבי פתוחים למבקרים בתשלום. לכל בית יש אופי שונה ובנייה קצת שונה. תוכלו לקנות כרטיס משולב לכולם או לחלקם. יש דלפק לייד ה-Trick Museum, שם תוכלו לראות בדיוק מה האופציות ומה מתאים לכם. לנו היו עוד תוכניות לאותו היום אז העדפנו לראות רק שני בתים שעניינו אותנו –הבית האנגלי ו- Uroko-no ie.

הבית האנגלי עוצב כבית קונספט של שרלוק הולמס. זהירות – מדובר בתופעה ממכרת!

כדי להעצים את החוויה יש במקום מתלה שמציע למבקרים להתלבש בשכמייה וכובע בסגנון-שרלוק, אז כמובן שקפצתי על ההזדמנות! זה היה כמו להנות מפורים – רק ביפן (ובלי לחכות לפורים).

בית אורוקו (Uroko-no-ie ביפנית) היה די שונה: הוא גם היה גדול יותר וגם הסגנון היה אחר לגמרי. חצי ממנו היה מוזאון והחצי השני תערוכה של חפצים תקופתיים. אם אתם חובבי אומנות מודרנית (ולא רק) – אני מאד ממיצה לכם ללכת. חוץ מהפריטים ההיסטוריים ותערוכות האומנות, תוכלו לראות מהקומה השלישית נוף מהמם של כל העיר.

אם יש לכם רצון וזמן, תוכלו כמובן לבקר בעוד בתים באיזור קיטאנו, או סתם לראות אותם מבחוץ ולהנות מהאוירה.

Kobe Trick Art Museum

זה אחד המקומות המדליקים. המוזאון הקטנטן מלא בציורים שיוצרים אשליה אופטית של תלת מימד. אם חיפשתם לצלם (ולהצטלם ב)תמונות מגניבות – קיבלתם! חוץ מהציורים יש גם תמונות עם כל מיני אשליות מיוחדות שצריך להבין איך הן עובדות.

מקום מומלץ – בעיקר לאנשים שלא לוקחים את עצמם יותר מידי ברצינות 😉.

Akashi Bridge

אולי חלקכם מרימים גבה ושואלים את עצמם "למה היא ממליצה לנו על גשר!?". ובכן, אם אני ממליצה לכם על גשר תהיו בטוחים שזה משהו מיוחד. גשר אקאשי (ע"ש מיצר אקאשי שאותו הוא חוצה) מחבר בין האי הונשו לאי שיקוקו, או יותר ספציפית, מהונשו לאי Awaji שבשיקוקו. הגשר ידוע בכך שבארבעת הקילומטרים שלו (3,911 מטר אם אתם קטנוניים), הוא אוחז בתואר הגשר התלוי הארוך בעולם.

תוכלו לראות את המבנה הפנימי שלו אם תעלו במעלית שממוקמת בטיילת Maiko Marine Promenade. או אם תרצו יותר מידע ולהתנסות בסימולטור של הליכה על הגשר –תוכלו להיכנס בתשלום סמלי למרכז המבקרים בסמוך לחנייה.

אמנם הגשר הוא לא בדיוק בלב קובה –אבל אם יש לכם הזדמנות אני מאד ממליצה לבקר בו.

אוכל טבעוני!

כן, גם בקובה אנחנו צריכים להאכיל את עצמנו… המקום שבדרך כלל אני אוכלת בו בעיר הוא Vegan Café Thallo, אבל יש עוד מקומות שמציעים אוכל טבעוני. נתחיל עם המקום הקבוע שלי:

Vegan Café Thallo

בית קפה 100% טבעוני. בנוסף להיותו טבעוני הוא גם ללא גלוטן וללא סוכר – כך שיכול להתאים לכל מיני הגבלות מזון. בפעם האחרונה שאכלנו שם ניסינו את הסט עם כדורי האורז (rice ball set) שהיה ממש טעים. מה שאני לא ממליצה לכם לנסות שם זה את הקפה שלהם – תעשו לעצמכם טובה ואל תזמינו אותו. אם בכל זאת בא לכם פינלה נחמד לאוכל יש להם קינוחים ממש טובים.

FarmStand

זו בעצם חנות מוצרים אורגנים שגם מגישה אוכל. עברנו שם במקרה בדרך לקיטאנו, נכנסנו, וגילינו שיש להם מאפים טבעוניים, ואפילו סט ארוחת-צהריים שאפשר "לטבען". בשיחה הקצרה עם הצוות, הם סיפרו לנו שהם מגישים ארוחת צהריים מהשעה 12:00 עד שנגמר האוכל, וכמעט בכל יום אפשר לבקש מנה טבעונית. ביום בו "גילינו" את המקום קנינו סקונס טבעוני – כדי שיהיה לנו מה לאכול בנסיעה הארוכה (לא באמת) ברכבל – והוא היה מעולה!

ביום אחר בו היינו באיזור ניסינו את ארוחת הצהריים ולהפתעתנו היא הייתה ממש זולה (פחות מ-1,000 יין!) וממש טעימה. זה לגמרי סוגר פינה אם אתם נמצאים באיזור קיטאנו – רק שימו לב שאתם באים מוקדם לפני שנגמר להם האוכל.

Shokuyo Café With Nature

כמה בלוקים מ- FarmStand שמנו לב שיש שלט בחלון שכתוב בו בגדול "vegan", אז ברור שעצרנו לבדוק. לראות שלט כזה ביפן, ועוד בקובה שהיא לא מעצמת תיירות כמו טוקיו או קיוטו, זה די מרגש. המקום היה סגור, אבל בשלט בחלון היה כתוב כל המידע שהיינו צריכים:

המקום פתוח רק בימי שישי ושבת מהשעה 11:30 עד 16:00 ומציע אוכל טבעוני אורגני.

אם אתם בטעות בסביבה בזמן בו המקום פתוח – תקפצו ותכתבו לי איך היה. אני מתה לשמוע!

Kitano-Cho’s Starbucks

אני יודעת, סטארבקס, מעוז הקפיטליזם העולמי, לא יכול להיות באותו אגף של "מסעדות טבעוניות". אפשר לחשוב שקפה על בסיס סויה זה משהו מיוחד. ועדיין – מדובר בתענוג קולינרי שיש בו אופצייה לטבעונים שומרי מסורת, ולכן הוא כתוב פה.

וזה גם לא סתם סטארבאקס – זה באמת סניף מיוחד. הסניף פועל במבנה שנראה שלקוח מתוך בירה אירופאית בתחילת המאה הקודמת. בשתי הקומות שלו תוכלו למצוא ספות ישנות, מדפי ספרים, נברשות ואווירה כללית של בית אצילים אירופאים. היה ממש כיף להתחמם שם עם כוס קפה.