תקשורת לא מילולית ביפן – איך הסתבכתי קשות עם היפנים

באחד הימים ישבתי ודיברתי עם חברה ישראלית שגרה בקיוטו. התקשקשנו על הא ועל דא ואז היא סיפרה לי שהיא הולכת לאותו חדר כושר שאני נהגתי ללכת אליו. יום אחד, כך סיפרה, כשהיא יצאה מהבריכה בחדר הכושר קרה לה משהו מאד לא נעים:

"אחד העובדים ראה שאני עומדת לצאת מהבריכה ותלה שלט באנגלית ליד הדלת, בו היה כתוב 'בבקשה התנגבו היטב לפני שאתם יוצאים למלתחות'. זה היה ברור שזה היה מכוון אלי – כל שאר האנשים סביבי היו יפנים! הוא ממש חיכה שאני אצא כדי לתלות את השלט הזה במיוחד בשבילי. זה היה מאד לא נעים".

לא משנה כמה ניסיתי לשכנע אותה שזו הדרך העדינה מבחינת העובד לומר לה את זה – היא לא השתכנעה. "למה הוא לא פשוט אמר לי?!", ואני יכולה לגמרי להבין את התסכול. מי שמגיע מתרבות בה מצפים מאדם הגון לומר את האמת בעל-פה בארבע עיניים, בהחלט עלול להתכווץ כשמתייחסים אליו אחרת. אבל בסיטואציה הזאת היה לחברתי ברור מה מצפים ממנה ומה היא אמורה לעשות. מכאן הדברים יכולים רק להידרדר. תנו לי לתת דוגמא אחרת, הפעם של סיטואציה שקרתה לי אישית.

ישבנו אני ושותפי לחיים במסעדת סושי-רץ בקיוטו (סושי שמסתובב על מסילה והיושבים בבר לוקחים לעצמם צלחות). אמנם אף אחד לא צעק לנו "לבלוע! לא ללעוס!", אבל מסתבר שזו הייתה הציפיה. איך גילינו את זה? כשהייתה מולנו ערימת צלחות ריקות וישבנו מתרווחים בכסאות הבר, הגיע אחד העובדים ונגע במדבקה קטנה שהייתה מוצמדת למסילת הסושי שמולנו. הקצה של המדבקה היה קצת מקולף והעובד "יישר" את המדבקה. משהו בזה הרגיש לי מוזר. אחרי שהעובד הלך נתקפתי סקרנות לא מוסברת לבדוק מה יש במדבקה הזאת. זה היה המלל ביפנית ובאנגלית:

"אנחנו מודים לכם מאד על כך שבחרתם לאכול אצלנו!
תמיד נשתדל לספק לכם אוכל טעים לשביעות רצונכם.

מתוך התחשבות בלקוחות אחרים שמחכים בחוץ להיכנס ולאכול גם הם, אנא מכם אל תתמהמהו לאחר שסיימתם לאכול.

השתדלו להתחשב בלקוחות אחרים שרוצים לאכול גם הם.

אנו מעריכים מקרב לב את שיתוף הפעולה שלכם!"

במלים אחרות, העובד במקום לא נגע במדבקה הזו בטעות. אז כן, הבנו את הרמז והלכנו, אבל זה ממש לא נגמר בזה.

יהיה נכון יותר לומר שמשהו התחיל: הסרטים. מלא סרטים.