לא מעט שירים נכתבו על פריחת הדובדבן ביפן, הנקראת בפי המקומיים: סאקורה.
אבל לא רק שירים, גם סיפורים, סרטים ומטאפורות לחיים.
הציטוט שאני הכי אוהבת הוא של קוביאשי איסא, שכתב:
"בצל פריחת הדובדבן, אין דבר כזה להיות זר".
יש בזה משהו כל כך נכון. כולנו, וזה לא משנה מאיפה אנחנו, יכולים להתפעל ולהעריך את הפריחה היפהפייה הזו. יש משהו כל כך בסיסי בכמיהה ליופי, שכולנו יכולים להבין, ופריחת הדובדבן היא בהחלט יפה.
האביב ביפן הוא ממש שם נרדף לסאקורה, פריחת הדובדבן, כי היא פשוט בכל מקום. הקאץ' הוא שעץ הדובדבן פורח לממש מעט זמן – בערך שבוע בשנה! זה יופי כל כך זמני – אבל הזמן הקצר שלו רק הופך אותו ליותר מיוחד.
מה זה אומר לגבינו? שיש לנו פרק זמן מאד קצר להעריך את היופי הזה, אז צריך להנות ממנו כל עוד הוא קיים.
אז אחרי שאומנים רבים ניסו להנציח את היופי הרגעי של הסאקורה – הגיע הזמן שלכם. להנציח את הסאקורה בזיכרונכם. ונחשו מה? מצאתי לכם כמה מקומות מהממים בקיוטו בהם תוכלו להנות מפריחת הדובדבן במלוא הדרה. אז השנה, למרות המצב, הרשו לי לקחת אתכם לכל המקומות הכי יפים לראות בהם את הסאקורה בקיוטו. אמנם כבר כתבתי לכם מדריך שלם ליומיים בקיוטו, אך הפעם אתמקד במקומות לראות בהם את הפריחה המהממת 🌸
Keage Incline
בהרים המזרחיים של קיוטו, או ביפנית Higashiyama, יש 582 מטר של מסילת רכבת עתיקה ממש על המדרון. הפסים הונחו שם במאה ה-19 כדי להעביר סחורות וסירות. אחת הסירות שהיו בשימוש בזמנים ההם עדיין נמצאת שם באיזור, היא sanjikoku-bune. אבל הפוסט הזה הרי לא עוסק במונומנטים היסטוריים בקיוטו, נכון?
אז כן, פסי הרכבת כבר לא בשימוש (וגם לא הסירות), אבל עדיין תרצו לפקוד את המקום באביב. משני צידי הפסים יש 90 עצי סאקורה שמגיעים לשיא פריחתם בסוף מרץ ותחילת אפריל. אין לתאר את האווירה הקסומה שנוצרת שם כשהיסטוריה ויופי הטבע מתחברים.
The Philosophers’ Path
הכי נדוש שלי, מודה. כולם מכירים, כולם אוהבים, והרבה מאד מגיעים לראות את פריחת הדובדבן בשביל הפילוסופים. ועדיין, אתם חייבים את זה לעצמכם – לראות לפחות פעם אחת בחיים את הפריחה במקום הקסום הזה. מדובר על שביל של שני קילומטרים שמוביל ממקדש הכסף (Ginkaku-ji) בצפון אל נאנזן-ג'י בדרום. בצד השביל יש תעלה עליה מצלים אינספור עצי דובדבן יפהפיים בורוד ולבן.
השביל נקרא כך בהשראת פרופסור מאוניברסיטת קיוטו, נישידה קיטארו, שהיה מהלך בשביל הזה כל יום מביתו אל האוניברסיטה – שם לימד.
אתם מוזמנים להלך לצד התעלה המקסימה, לחצות גשרים קטנים, לבקר מקדשונים בדרך, ולספוג את היופי שיתגלה לכם מכל עבר. למרות שקרוב לודאי לא תהיו שם לבד, המקום הזה כל כך מדהים שזו תהיה חוויה שלא תשכחו. כשתהיו שם תבינו למה המקום הזה הפך להיות כל כך פופולרי.
Heian Shrine
רקע קצר: בשנת 794 הבירה היפנית נקבעה בהיאן, שהיא היום קיוטו, ומאז היאן שימשה כבירת יפן במשך 1,100 שנה. אחרי מעבר הבירה לטוקיו נבנה מקדש היאן והוקדש לקיסר הראשון שישב בקיוטו, הקיסר קמו (Kammu, 737-806), ולקיסר האחרון בקיוטו, הקיסר קומיי (Komei, 1831-1867). המבנה של המקדש בנוי בסגנון הארמון הקיסרי מתקופת היאן (794-1185).
מאחורי החומות של המקדש מסתתר אחד הגנים היפים ביותר בקיוטו – באחריות! וכמה שהוא יפה בכל עונות השנה – הוא הכי יפה באביב. בגן תוכלו לחזות בסוגים שונים של עצי סאקורה, בצבעים ורוד, לבן, וכל הגוונים שבניהם. חוץ מעצי הדובדבן תוכלו להתרשם ממגוון הצמחים האדיר של הגן, האגמים והמבנים המקסימים שבו.
אמנם קיוטו מלאה בגנים מיוחדים, אבל זה בהחלט אחד האהובים עלי.
Kodai-ji
אני מאד אתפלא אם לא שמעתם על קודאי-ג'י. הוא די מפורסם בקיוטו – ובצדק. המקדש ממוקם בחלק המזרחי של קיוטו ויש בו מבנים עתיקים, גן מהמם, חורשת במבוק קטנה, נוף על כל העיר ותאורת לילה באביב ובסתיו. אם תגיעו בערב בתקופת פריחת הדובדבן יכול להיות שיהיה קצת עמוס, ועדיין אני מאד ממליצה ללכת לשם.
למתקדמים: אם אתם רוצים לנוח מכל היופי הזה תוכלו לשבת שם בבית התה ולשתות תה מאצ'ה, שכתבתי עליו בהרחבה פה.
Ninna – ji
נינה-ג'י הוא אתר מורשת עולמית שנבנה לראשונה במאה ה-9. מלבד העובדה שהוא מקדש בעל חשיבות רבה לזרם השינגון בבודהיזם, הוא גם ידוע בכך שהרבה מבני המשפחה הקיסרית מילאו את תפקיד הנזיר הראשי במקדש. המבנים נהרסו ונבנו מחדש מספר פעמים והעתיקים שבהם מתקופת אדו (1603-1868), כשאחד המבנים העתיקים הוא הפגודה בת חמש הקומות.
נכון שהמקדש יפה בכל עונות השנה, אבל פריחת הדובדבן היא העונה האולטימטיבית לבקר בו. באביב תוכלו לראות הפגודה משקיפה על ים של פרחי דובדבן – מחזה שלא כדאי לפספס.
יש כמה כרטיסים למקדש – עם חלקם תוכלו להיכנס למבנים אחרים בו. אבל אם אתם שם רק כדי לראות את הפריחה, אין צורך לקנות את הכרטיס היקר ביותר, אלא רק את הכרטיס לגנים (בפעם האחרונה שלי שם כניסה לגנים עלתה 600 יין).
Kamogawa
המקום הכי מובן מאליו שאף אחד לא מדבר עליו!
למי שלא מכיר – נהר הקאמו, Kamogawa, הוא הנהר שחוצה את קיוטו מצפון לדרום. לכל אורך הנהר תוכלו לראות ולהנות מעצי הדובדבן שפורחים באביב. לכן, אל תתפלאו אם תחת הפריחה תראו מקומיים פורסים מחצלות ומקיימים את מנהג ההאנמי (hanami).
האנמי זה בעצם פיקניק תחת עץ דובדבן פורח.
בהאנמי מקובל להביא את ארוחת הצהריים/ ערב/ כל שעה ביום ולאכול, לדבר, ולצחוק תוך כדי הנאה מיופי הסאקורה. ועוד פרט חשוב: אלכוהול מתקבל בברכה!
אז אל תתביישו, הצטיידו במחצלת, אוכל, שתייה וחברים טובים וצאו לעשות האנמי בנהר. מבטיחה לכם שתרגישו כמו מקומיים.
2 תגובות
דני
אפריל 12, 2023 at 3:46 pmהי. אנחנו בקיוטו היום ומחר. האם עדיין ניתן לראות םריחת דובדבן? האם בנארה יש? תודה
bluevagabond
אפריל 13, 2023 at 1:39 amהי דני,
שאלה טובה! אני בישראל אז כמובן לא יודעת. נסה לשאול את העובדים בלובי המלון האם יש מקדשם שיודעים שיש בהם פריחה כעת.
טיול מהנה!