בודהה שוכב, מוזאון דיגיטלי, חופי שחייה, נוף מדהים ורכבות הרים – ולא, לא מדובר בטוקיו. אי שם באי קיושו שבדרום יפן נמצאת עיר תוססת ומלאת חיים השוכנת על הים ומציעה שלל אטרקציות וחוויות לכל מי שיעז לצאת מהמסלול המוכר.
פוקואוקה היא העיר השישית בגודלה ביפן ונמצאת במחוז פוקואוקה הדרומי. לעיר עבר עשיר הכולל את ניסיון פלישת המונגולים במאה ה-13, שליטה של סמוראים חזקים והפצצות האמריקאים במלחמת העולם השנייה. למרות שהיא נראית רחוקה, למעשה די פשוט להגיע אליה, ומאד שווה לעשות זאת אם אתם מטיילים שאוהבים לצאת מחוץ למסלול "השגרתי" ולראות מקומות שהם לא פחות ממדהימים!
בפוסט הזה אני אקח אתכם איתי לטיול של ארבעה ימים בפוקואוקה, בירת הדרום. תוכלו למצוא כאן מלא המלצות, טיפים ועצות איך למצות את העיר והסביבה כמה שרק אפשר – ויש הרבה מה לעשות!
אז איך הגענו עד פוקואוקה?
את הטיסה משדה התעופה באוסקה לפוקואוקה סגרנו עם חברת Peach שזו חברת לואוקוסט יפנית (שטסנו איתה בעבר גם לטאיוואן). הטיסה ארכה בסביבות שעה וחצי וכל ענייני השדה היו יחסית זריזים – בכל זאת טיסת פנים (ואולי תרמה לכך גם העובדה שטסנו בספטמבר).
הנסיעה משדה התעופה של פוקואוקה לתחנה המרכזית Hakata Station ארכה 5 דקות ברכבת התחתית של העיר בקו kuko line. לאלו מכם שאינם חובבי טיסות, תוכלו להגיע עד לתחנת Hakata גם ברכבת המהירה, הלא היא השנינקנסן (תוכלו לנסוע לשם עם ה- JR Pass).
לגבי הלינה, בחרנו להתארח במלון המפנק Miyako Hotel Hakata שנמצא ממש מול התחנה המרכזית. אני ממש ממליצה ללון באזור של התחנה המרכזית. כל כך הרבה יותר נח להתנייד משם לכל חלקי העיר ומחוצה לה (ואתם תרצו לטייל גם מחוץ לעיר).
לא אלאה אתכם בסיפורים על אי ההבנה עם פקידת הקבלה במלון אחרי שקיבלנו חדר עם שתי מיטות יחיד במקום מיטה זוגית ועל זה שהבטיחה לנו שממחר יהיה לנו חדר עם מיטה זוגית… אני מציינת את זה כאן רק כדי שאולי אתם תהיו יותר חכמים ממני ותוודאו מראש שהמיטה בחדר שהזמנתם אכן זוגית כשאתם מזמינים מלון ביפן 😉.
הגענו לפוקואוקה בשעות הערב, עשינו צ'ק-אין במלון, התארגנו בזריזות והלכנו לישון כדי לאגור אנרגיות ליום המלא והיפה שציפה לנו למחרת.
יום ראשון: בודהה ענק, חוף מהמם, טיול במרכז העיר ופינוקים במלון
Nanzoin Temple
את היום הראשון פתחנו באחד ההיילייטים הבלתי מעורערים של פוקואוקה: מקדש Nanzoin.
המקדש מפורסם בעיקר בזכות פסל הברונזה הענק של הבודהה השוכב המדמה את הבודהה בזמן שהגיע לנירוונה. במקדש טוענים שזהו פסל הברונזה הגדול בעולם! האם זה נכון או לא? לא בטוחה, אבל הוא בהחלט גדול (41 מטר אורך ו-11 מטר גובה).
אבל למרות שחשבנו שהבודהה השוכב יהיה החלק המרשים ביותר במקדש, חיכו לנו הפתעות אחרות לא פחות מרשימות. המקדש כולו מלא בפינות קסומות, פסלים מיוחדים, טבע מעורר התפעלות, מערות ומפלים קטנים ויפהפיים. בילינו שם לפחות שעתיים לפני שחזרנו לעיר.
Nanzoin נמצא במרחק 25 דקות נסיעה ברכבת מתחנת Hakata, כשהרכבת עוברת דרך שדות, הרים, ונוף מקסים של הכפר היפני. כשתרדו בתחנת Kidonanzoin Mae, המקדש יהיה במרחק כמה דקות הליכה מכם. בדרך אליו תעברו בגשר מוסיקלי, שאם תנקשו על המעקה שלו במקומות הנכונים תוכלו לנגן שירי עם יפנים (או להמציא אחד משלכם!). שימו לב שיש מקל הקשה על מעקה הגשר.
נקודה חשובה לשים אליה לב היא הביגוד:
לעומת כל המקדשים האחרים שהייתי בהם ביפן (והייתי במאות מקדשים!), במקדש Nanzoin מבקשים באופן ברור להתלבש באופן צנוע ולהסתיר קעקועים (אם יש). אם במקרה הגעתם למקום עם חולצת בטן או חצאית מיני (כפי שקרה לי), ישמחו להלוות לכם צעיפים או בדים להתכסות בהם בזמן הביקור במקדש. בתאכלס זה ממש לא היה נורא, אבל היה עדיף לו ידעתי על כך מראש. וכן, החצאית הכחולה בתמונות שלי זה בעצם בד שאחת הדודות במקדש הלבישה אותי בו.
Nagatare Seaside Park
אחרי המקדש קפצנו לעיר לאכול המבורגר טבעוני במסעדה החמודה Sonu Sonu. משם הרגשנו שהגיע הזמן לנשום קצת ים. אולי לגרים בישראל זה לא ישמע מיוחד, אבל אחרי יותר מחמש שנות מגורים בקיוטו, היינו ממש זקוקים למנת ים הגונה.
אמנם יש חופים בעיר עצמה, אבל דווקא רצינו מקום קצת יותר שקט מחוץ לעיר. הפארק אליו נסענו הוא במרחק 40 דקות נסיעה ברכבת ממרכז העיר, פלוס בערך 10 דקות הליכה (אם יורדים בתחנת Imajuku). החוף ללא מציל, כסאות או שמשיות, אבל יש שם חורשת עצים נחמדה כך שאין סיבה לדאוג לצל. יש שם מקומיים שמטיילים, שוחים או סתם יושבים ומסתכלים על הים, כך שממש אפשר לקבל שם תחושה של "פוקואוקה האמיתית".
יש גם חופים בעיר, למי שלא מעוניין להתרחק, אנחנו פשוט רצינו קצת לצאת מהעיר. מאד נהנינו דווקא מהשקט ומהיופי הטבעי של החוף ואהבנו שהוא לא תיירותי.
Shintencho Shopping Arcade
אחרי שחזרנו למרכז העיר וישבנו לארוחת ערב קלילה הלכנו לטייל קצת באזור תחנת Tenjin, שזהו המרכז המסחרי הגדול בפוקואוקה. יש שם כמה קניונים, ביניהם Tenjin Underground Mall שיש בו מזרקה חמודה, תקרה מעניינת ואף תא טלפון אדום וחמוד (למי שנמצא ביפן ומתגעגע ללונדון).
המשכנו ל- Shintencho Shopping Arcade ולפתע שמענו צלילים מעניינים בוקעים מעומק הרחוב המקורה. מסתבר שיש שם שעון קוקייה ענק שמצלצל כל שעה עגולה מ-9 בבוקר ועד 20:00 בערב במנגינות שונות. בדיוק הגענו כשהוא התחיל לנגן את Home Sweet Home.
מלבד השעון יש ברחוב שלל חנויות יפניות חמודות שמוכרות מוצרים שונים כמו בגדים, מזכרות, כלים יפנים ועוד שלל חפצים.
בסיום הערב עלינו להירגע בקומה ה-14 של המלון בבריכה המחוממת והג'קוזי עם הנוף של תחנת פוקואוקה.
יום שני: האי Nokonoshima
אחרי היום הראשון והגדוש החלטנו להקדיש את היום השני לאזור אחד בלבד: האי נוקונושימה במרחק 15 דקות מעבורת מנמל Meinohama בפוקואוקה. מהתחנה המרכזית יש לשם אוטובוס שלוקח בערך 45 דקות.
ברוב שעות היום המעבורת יוצאת כל שעה עגולה (אתם יכולים לבדוק את השעות באתר הזה), ואיחרנו ב-10 דקות למעבורת שתכננו לשוט בה. חישבתם נכון, חיכינו 50 דקות למעבורת הבאה. ולא, אין מה לעשות בנמל. אין אפילו חנות נוחות אחת לרפואה.
אמנם יש כמה מקומות לראות באי, אבל החלטנו להתרכז בשניים: Nokonoshima Island Park והחוף Nokonoshima Campground.
Nokonoshima Island Park
מנמל נוקונושימה אפשר להגיע עד לפארק בחלק הצפוני של האי בנסיעת אוטובוס של רבע שעה. יש תחנת אוטובוס ממש קרובה לנמל. אל דאגה, אתם תזהו אותה מיד משום שכולם יורדים מהמעבורת והולכים אליה.
הפארק הוא מעין שילוב של שדות פרחים ופעילויות שונות: יש בו נופים מקסימים של פרחים על רקע הים (בכל עונה פרחים שונים), מגרש נוקו-נוקו גולף, שני אזורים עם פעילויות לילדים, סדנאות, בית קפה, מסעדה, חנות קרמיקה, וחדר בו מוצגים שריונות סמוראים.
אמנם הגענו בסוף הקיץ, שזו אמורה להיות תקופה שבה פורחים מעט פרחים, אבל עדיין היו כמה שדות יפהפיים. אני יכולה רק לתאר לעצמי כמה יפה שם באביב ובסתיו! טיילנו שם בין האזורים השונים, שרובם היו עם נוף מקסים על ראש הגבעה וצופים לים. נהנינו בנוף הקסום בערך שעתיים לפני שהחלטנו שהגיע הזמן ליעד הבא.
Nokonoshima Campground
אחרי שהלכנו ברחבי הפארק, רצינו לנוח קצת בחוף. שאלנו בקבלה של הפארק איך אנחנו יכולים להגיע לחוף ולהפתעתנו הפקידה בקבלה אמרה שהיא יכולה להסיע אותנו לשם! היא אמרה שהפארק והחוף הם באותה בעלות אז זה רק הגיוני שהיא תעשה את זה (בחינם כמובן).
הנסיעה הפתלתלה עד החוף ארכה פחות מעשר דקות. אני לא ממליצה ללכת ברגל מהפארק לחוף משום שהדרכים צרות ויש הרבה עליות וירידות.
החוף עצמו הוא חלק ממתחם של בונגלוס בבעלות פרטית ועולה כניסה (אם אני לא טועה למבקרים בפארק זה עולה 600 יין לאדם). זה לא חוף פראי, אבל מצד שני יש מציל, שולחנות פיקניק מוצלים ואף מתקנים במים כמו מגלשה וטרמפולינה שבה הכרנו כמה מקומיים שאוהבים את הים כמונו. יש שם גם מקלחות ושירותים ואף הסעה בחינם בחזרה לנמל פעם בחצי שעה עד השעה 17:30 בערב.
אמנם תכננו לנוח על החוף אבל המתקנים במים ממש קרצו לנו אז אחרי כמה שעות של מאמץ גופני מהנה נסענו עם ההסעה האחרונה לנמל ומשם בחזרה לעיר על רקע נוף השקיעה.
נוקונושימה הוא אי מקסים ומתאים לכולם: יחידים, זוגות, קבוצת חברים ומשפחות.
יום שלישי: מרכז קניות, מוזאון דיגיטלי, רכבות הרים ועוד קצת חוף
אחרי שהלכנו לישון מוקדם (היה גם קצת ג'קוזי שוב, כי למה לא) הלכנו למחרת בבוקר לאחד ממתחמי הקניות הכי יפים ביפן:
Canal City Hakata
מדובר בקניון ענק שמורכב מכמה בניינים מקסימים ארכיטקטונית, כשבקומה התחתונה עוברת תעלת מים מהממת. במרכז הקניון יש מזרקה ובה מוצגים מופעים מעת לעת עם מנגינות מוכרות ממחזות זמר וסרטים ידועים. תוכלו למצוא את הלו"ז ב"כיכר המרכזית" של הקניון בקומה התחתונה. למען האמת אני לא איזה חובבת מזרקות אבל המופעים במזרקה הזאת היו באמת מרשימים. הופתעתי לראות שבחלק מהזמן המים מהמזרקה מגיעים עד לקומה השלישית! נסו להגיע לקניון בשעות החשכה, אז המופעים אמורים להיות אפילו יותר יפים.
המתחם יהיה תחנה אהובה במיוחד לאוהבי השופינג, אבל ממש לא רק לקנות בגדים וכלי בית. יש שם גם חנות שמוקדשת לחטיפים קוראנים ול- K-pop (פופ קוראני). תוכלו גם למצוא שם בתי קפה מיוחדים, כמו קפה המומינים, ואף חנות המוקדשת לסטודיו ג'יבלי המפורסם.
למרות שלא רצינו להקדיש יותר מידי זמן לשופינג בטיול הזה כן מצאנו את עצמנו מטיילים בקניון בערך שעתיים ולו רק בגלל שהוא כל-כך יפה.
אחרי הביקור בקניון הלכנו לאכול צהריים בדוכן טייק-אוואי של המבורגרים טבעוניים שנקרא Panic Burger (הצ'יפס שלהם יהיה הצ'יפס הכי טעים שתאכלו!) ומשם המשכנו למתחם אחר שכל כולו חוויה אחת גדולה.
BOSS E･ZO FUKUOKA
במלה אחת: וואו!
מתחם השעשועים הזה הוא אחד הבניינים הכי כיפיים שיש!
יש בו חדרי משחקים של מציאות מדומה, קיר טיפוס, "רכבת הרים" ליחיד, מגלשה שיורדת את כל הבניין (שבע קומות!), מוזאון קקי (נשבעת שאני לא ממציאה), ושיא השיאים – תערוכה דיגיטלית וחווייתית של TeamLab. מי אמר שחייבים לעמוד בתורים בטוקיו כדי לקחת חלק בחוויות המדהימות של יפן? יש לכם הכל בפוקואוקה!
אחרי התלבטות קצרה לגבי איזה מהאטרקציות הכי קורצת לנו החלטנו להתחיל עם TeamLab (לגבי זה לא הייתה ממש התלבטות) ולהמשיך עם "רכבת ההרים" (לא לבעלי לב חלש).
לגבי התערוכה של TeamLab, יש כמה טיפים שכדאי לכם לדעת – פרסמתי אותם בחשבון האינסטגרם שלי למי שזוכר:
אנחנו הגענו בתקופה שבה אין יותר מידי תיירים, אז לא הייתה בעיה של כרטיסים. כדי להבטיח את מקומכם תוכלו להזמין כרטיסים לרוב האטרקציות מראש דרך האתר של BOSS E･ZO FUKUOKA (באנגלית), שם תוכלו גם לראות פירוט של כל האטרקציות בבניין.
אחרי כמה שעות בבניין החלטנו ללכת סביב איצטדיון הבייסבול הצמוד אליו ולכיוון מגדל פוקואוקה.
מגדל פוקואוקה ומָרִיזוֹן
במרחק עשר דקות הליכה מאיזור BOSS E･ZO FUKUOKA נמצא המגדל היפה של פוקואוקה בו יש תצפית על כל העיר. למען האמת, כבר היינו די עייפים מכל היום ולא התחשק לנו לעלות לתצפית, אז החלטנו לשתות קפה ולטייל באיזור מָרִיזוֹן שאמרו לנו שהוא הכי יפה בשקיעה.
רק מה? היה מעונן כך שלא הייתה שקיעה יפה, ובגלל שהכריזו על מצב חירום יום לפני ההגעה שלנו רוב החנויות במריזון היו סגורות. אני בטוחה שזה יכול להיות מקום ממש מהנה בימים אחרים, בעיקר בזכות המיקום המדהים שלו מול הים. בעיקרון אתם יכולים לשלב את בניין BOSS E･ZO FUKUOKA, מגדל פוקואוקה, מריזון וטבילה בים – הכל באזור הזה.
אחרי טיול קצר בחוף, שאת היופי שלו גם מצב חירום אי אפשר לקחת ממנו, המשכנו לתחנת הרכבת וחזרה למרכז העיר.
יום רביעי: עיירה ציורית, בנייה ירוקה ומקדשים מיוחדים
אמנם היום הרביעי היה היום בו טסנו חזרה לאוסקה, אבל זה ממש לא מנע מאיתנו לנצל אותו כמה שרק אפשר. בכל זאת, טיסת פנים זה עסק קליל ביפן ובכל מקרה טסנו בתקופה בה מעט מאד תיירות פנים (ואפס תיירות חוץ).
אחרי שביקרנו ביום שלפני בכל-כך הרבה מקומות בעיר, רצינו לפתוח את הבוקר דווקא בנסיעה אל עיר קטנה שאמנם נמצאת במחוז פוקואוקה, אבל מחוץ לעיר פוקואוקה.
Dazaifu - Dazaifu Tenmangu
העיר דזאיפו (שבתכלס נראית כמו עיירה) הייתה פעם מרכז השלטון של כל האי קיושו והיום מוכרת בעיקר בזכות המקדש Dazaifu Tenmangu והמוזאון Kyushu National Museum.
אפשר להגיע לדזאיפו בקלות באוטובוס כמעט-ישיר (נדמה לי שיש לו ארבע תחנות) של 40 דקות נסיעה מתחנת Hakata.
כשתרדו תראו מיד את תחנת הרכבת החמודה שמעוצבת כמו מבנה יפני מסורתי ובה יש גם Tourist information center. מהתחנה יש מדרחוב שעולה עד למקדש השינטו Dazaifu Tenmangu שכמו כל מקדשי Tenmangu מוקדש לרוחו של שר הימין מתקופת היאן, סוּגָאוּוארׇה מִיצִ'יזָאנֶה.
מִיצִ'יזָאנֶה עורר אנטגוניזם בתקופת היאן (794-1185) משום שהיה פוליטיקאי שלא ממשפחת פוג'יווארה, משפחה שהתנכלה לו והעלילה עליו עלילות עד שהקיסר הגלה אותו לדזאיפו שבקיושו. מספרים שמִיצִ'יזָאנֶה עדיין שמר אמונים לקיסר ובכל יום טיפס לפסגת הר וקד לכיוון הבירה היאן (קיוטו של היום). אחרי שנתיים מת והיאן נפגעה מאסונות טבע רבים, שמיד קושרו לרוחו הנוקמת של מִיצִ'יזָאנֶה. כדי לפייס את רוחו מינו את בניו למורים בחצר הקיסרית ומאז משפחתו מילאה תפקידי חינוך בקרב האצולה. היום מִיצִ'יזָאנֶה נחשב לאל הלימודים והקליגרפיה והמקדשים שהוקמו לו נקראים Tenmangu. המקדשים האלה, לא במקרה, פופולריים בקרב תלמידים וסטודנטים.
Dazaifu – סטארבקס!
המדרחוב המוביל למקדש מלא בחנויות מזכרות, מתוקים ובתי קפה קטנים. אחד מבתי הקפה האלה הוא סטארבקס – אבל לא סתם סטארבקס! את הסניף הזה עיצב הארכיטקט היפני קֶנְגוֹ קוּמָה (שאחראי גם על האיצטדיון האולימפי ומוזאון Nezu בטוקיו).
קנגו קומה ידוע בחיבתו לחומרים טבעיים, לטבע ולמסורת הבנייה היפנית, ולכן בית הקפה כולו מעוצב בבניית העץ קִיגוּמִי, שזו שיטת בנייה יפנית מסורתית שמשתמשים בה כדי ליצור מסגרת לבתים יפנים. הרעיון מאחורי קִיגוּמִי הוא בניית שלד ללא מסמרים כך שקורות העץ נשענות אחת על השנייה בדרך שתומכת בהן.
אם להיות כנה, אני חושבת שיש מקומות עם קפה הרבה יותר טעים מסטארבקס, ועדיין הסניף הזה דורש תשומת לב מיוחדת.
Dazaifu - אוּמֵגָאֶה מוֹצִ'י
זוכרים שכתבתי לכם באריכות על מתוקים יפנים? אז כפי שציינתי אז, יש הרבה סוגים של מתוקים, ואחד מהם הוא מוצ'י – שיש לו לא מעט סוגים.
את האוּמֵגָאֶה מוֹצִ'י (umegae mochi) אפשר למצוא אך ורק בדזאיפו, ואני מאד ממליצה לטעום אותו!
מדובר בבצק אורז עם ממרח אזוקי בפנים שנקלה בחנויות מקומיות. למעשה, תוכלו לראות בדיוק איך עושים אותו משום שמכינים אותו בחלון הראווה של החנות. האוּמֵגָאֶה מוֹצִ'י טבעוני לחלוטין, אבל אם יש לכם אלרגיות אני בכל זאת ממליצה לכם לשאול את המוכרים. תוכלו גם פשוט להראות להם את טבלת מגבלות המזון שהכנתי לכם בפוסט הזה.
העיר דזאיפו מאד מומלצת לטיול יום מפוקואוקה מבחינת מרחק ונוחות הגעה. אם תהיו באזור בין התאריכים 22-23 בספטמבר תוכלו גם להשתתף בפסטיבל המקומי, ואז זו בכלל תהיה חוויה מיוחדת!
ACROS Building
מדזאיפו חזרנו לעיר פוקואוקה ואחרי ארוחת צהריים טבעונית זריזה ב- Moss Burger (כן כן, יש סניפים שיש בהם המבורגר טבעוני!) נסענו לאחת מפנינות הארכיטקטורה של העיר: ACROS Building.
אם אתם עוקבים אחרי ברשתות החברתיות אתם כבר יודעים שיש לי חיבה מיוחדת לארכיטקטורה, בעיקר יפנית, ולכן לא היה סיכוי שאבקר בפוקואוקה בלי לראות את הבניין הזה!
הבניין נבנה על ידי הארכיטקט הארגנטינאי אמיליו אמבז שידוע בחיבה שלו לבנייה ירוקה. אמנם בפנים יש לבניין היכלי מוסיקה, חדרי תערוכות וחדר כנסים, אך מבחוץ מכסות אותו חמש עשרה מדרגות של צמחייה המשתנה עם עונות השנה. יש בבניין גם תצפית על העיר אז אם בא לכם לראות את איזור טנג'ין מלמעלה, תוכלו לעשות זאת שם.
Kushida Shrine
מבניין Acros הלכנו ברגל אל מקדש Kushida, אחד המקדשים העתיקים בפוקואוקה. המקדש נבנה בהוראת הקיסר קוקן בשנת 757 והוא מוקדש לאלת השמש בדת השינטו, אָמַטֵרַסוּ אוֹמִיקׇמִי, ואחיה, סוּסָה נוֹ-אוֹ.
אמנם ראיתי אינספור מקדשים במהלך השנים בהן אני גרה בקיוטו, אבל המקדש הזה קצת שונה. האווירה והבנייה קצת אחרות והחבל המסמל את הקדושה בפתח המקדש עצום בגודלו.
Tochoji Temple
אחרי מקדש Kushida עדיין נשאר לנו קצת זמן אז החלטנו להציץ במקדש אחר בקרבת מקום – הפעם מקדש בודהיסטי.
מקדש Tochoji יוסד על ידי מייסד זרם השינגון, הנזיר קוּקָאִי בשנת 806, מה שהופך אותו למקדש השינגון העתיק ביותר באי קיושו. מלבד הפגודה בחצר המקדש, תוכלו להתרשם גם מפסל הבודהה הגדול של פוקואוקה בגובה 10 מטרים שגילפו משנת 1988 ועד 1992.
אם להיות כנה, לא הייתי מקדישה למקום יותר מחצי שעה גג או מגיעה אליו במיוחד, אבל הוא כן שווה ביקור אם אתם באזור הזה של העיר.
אחרי ארבעת הימים המלאים האלה עשינו את דרכינו לשדה התעופה ובחזרה לאוסקה מרוצים ומוכנים לטיול הבא. יש עוד הרבה מקומות לראות בפוקואוקה וסביבתה, ואני בטוחה שיכלנו לטייל בכיף עוד כמה ימים ולצאת לעוד מקומות מקסימים.
אם אתם רוצים לראות מקומות מיוחדים ביפן, ליהנות מטבע, ים, חוויות מיוחדות, שיט וארכיטקטורה מדהימה, אני מאד ממליצה לכם לבקר בפוקואוקה. היא גם יכולה להיות יעד במסגרת טיול גדול יותר לאי קיושו. זה אמנם לא במסלול "הרגיל" של מטיילים ביפן, ואולי דווקא בגלל זה שווה לנסות להגיע לשם וליהנות ממקום עם אווירה יותר "מקומית".
מה אתם אומרים?
תסעו לפוקואוקה בטיול הבא שלכם ליפן?
כתבו לי בתגובות!
2 תגובות
תמרית
ספטמבר 18, 2021 at 11:52 pmעשית חשק עז אבל מי יודע מתי יפן תפתח לזרים?
bluevagabond
ספטמבר 19, 2021 at 12:00 amתודה תמרית 🙂
כרגע עוד לא ידוע,
אבל בקרוב יהיו בחירות ועתיד/ה להיבחר ראש/שת ממשלה חדש/ה.
אולי אז המדיניות כלפי תיירים גם תשתנה. יש תקווה!