וואו כמה הרים! זה הדבר הראשון שאמרתי לעצמי בנסיעת הרכבת הראשונה שלי ביפן. אז הנה עובדה קטנה שאולי לא ידעתם: שבעים אחוזים מהשטח של יפן מכוסה בהרים מיוערים. בהתאם לזה, יש אין-סוף מסלולי טבע וטרקים לכל אורכה ורוחבה של הארץ הזו.
אבל האם שווה "לבזבז" זמן בטיול ליפן על מסלולים שאפשר לעשות בכל מקום אחר בעולם? הרי ליפן יש כל כך הרבה כפרים, ערים מדהימות ושונות כל-כך זו מזו, פסטיבלים, חנויות עם פריטים שאין בשום מקום אחר ומופעי תרבות מרהיבים.
אז… ברור ששווה את זה! קודם כל, העושר של הטבע היפני הוא מדהים. תוכלו לפגוש בדרך את החיות המקומיות: איילים, סנאים, קופים ועוד חיות בר מדהימות, וכמובן להתרשם מהצמחייה השונה כל כך והפרחים העונתיים. בנוסף, ברוב המסלולים יש מקדשי שינטו ומקדשים בודהיסטים, כך שבכל מקרה התרבות היפנית תהיה נוכחת בכל מקום. והדבר אולי הכי חשוב: בדרך תכירו את המקומיים, שעושים את המסלולים האלו בדיוק כמוכם. תוכלו להכיר אותם ולנהל שיחות ידידותיות שפחות סביר שיתקיימו אם תחלפו על פניהם בלב העיר.
אז כל עוד מזג-האוויר נעים והגוף שלכם בכושר סביר – אין סיבה לא לשלב בטיול לפחות מסלול טבע אחד (אם לא שניים 😉).
היום אני אכיר לכם את המסלול בהר אָטַגוֹ, ההר הכי גבוה בקיוטו. טיפסנו עליו לפני שבוע (אמצע מאי) ונהנינו מכל רגע!
הייקינג להר אָטַגוֹ – כמה עובדות חשובות
משך המסלול: 5-6 שעות
דרגת קושי: בינוני – קשה
אורך המסלול: בערך 8 ק"מ (4 ק"מ לפסגה ועוד 4 ק"מ חזרה למטה)
גובה: 924 מטרים
מרחק מהעיר קיוטו: 20 דקות באוטובוס
פרט חשוב: הצטיידו בהרבה מים! אין מקום למלא מים בדרך. יש רק מכונת שתייה בראש ההר. אם משהו קרה לה והיא לא עובדת – לא יהיה לכם איפה להשיג מים.
הגעה אל המסלול
מה שנחמד בקיוטו זה שלא צריך להתרחק מהעיר יותר מידי כדי לטבול בטבע. אחרי שאתם מגיעים לאזור אראשיאמה (Arashiyama), קחו את אוטובוס מספר 94 אל kiyotaki bus stop. זו התחנה האחרונה של האוטובוס וכנראה שתרדו יחד עם עוד מטיילים שעומדים לעשות את אותו המסלול. מחניית האוטובוסים פנו שמאלה והישארו על המסלול הימני. מימינכם תראו שירותים וחניית רכבים ומשמאלכם גשר. חצו את הגשר ומיד אחריו תראו שער טורי כתום ואחריו עליה מתונה. משם אתם מתחילים את המסלול.
אחרי השער אתם תראו שלט עץ ועליו קופסאות פלסטיק שעל חלקן כתוב please help yourself. יש שם מפה של המסלול – הצטיידו באחת לפני העלייה. המפה היא ביפנית ובאנגלית והיא עומדת להיות מאד שימושית.
כפי שאתם רואים במפה, יש שלושה מסלולים שמגיעים אל ראש ההר. אנחנו בחרנו לעשות מסלול מעגלי: לעלות לראש ההר דרך המסלול הכחול שנקרא Omotesando Trail ולרדת דרך המסלול הירוק שנקרא Tsukinowadera Trail.
המסלול אל ראש ההר
אחרי שעברתם את הטורי הכתום תתחילו את החלק הראשון של המסלול שהוא הכי קשה. זו בעצם העלייה אל ההר והיא כוללת לא מעט מדרגות. בצידי הדרך תוכלו לראות פסלי ג'יזו רבים – זה האל הבודהיסטי ששומר על העוברים והשבים בדרכים, אז אל דאגה – אתם מוגנים 😉.
אחרי בערך שעה ורבע של טיפוס, תוכלו להבחין במה שנראה כמו מקדש הרוס ולידו חביות סאקה. אז יפתח מולכם הנוף הפונה אל העיר – תמורה הולמת למאמץ שלכם עד הלום. הנהר שתראו משם זהו נהר קָאצוּרָה שעובר באראשיאמה. קחו נשימה, התפעלו מהנוף – והמשיכו לטפס.
אחרי עוד בערך חצי שעה תראו מקום ייעודי בו זורקים כוסות סאקה מחימר שנקראות kawarake. אומרים שמי שזורק את הכוס ממקום גבוה יזכה בהגנה נגד הרוחות הרעות. בזמן שאנחנו טיפסנו לא היה מקום שמכר את כוסות הסאקה האלו (לא למרגלות ההר ולא בהר עצמו) ולכן ויתרנו על התענוג והמשכנו לטפס מעלה.
אם אתם ממש בעניין, אתם יכולים לבקר במקדש Jingo-ji בפאתי קיוטו, שם המסורת של זריקת כוסות kawarake (אגב, זריקת הכוסות נקראת ביפנית kawarake nage) הרבה יותר מבוססת.
עשר דקות הליכה אחרי איזור זריקת ה- kawarake תגיעו לאיזור מנוחה בו הדרך מתפצלת. המשיכו ימינה ולמעלה ואל תרדו לכיוון Mizuo. אתם תדעו שאתם במסלול הנכון אם אחרי כמה דקות תעברו בדוכן הפרחים-לשעבר של שיקימי – Shikimi Flower Stand. כבר לא מוכרים שם פרחים, אבל באביב תוכלו לראות שם פרחי בכור-אביב-יפני סגולים שפורחים ליד הבית.
אחרי עשרים דקות – חצי שעה של הליכה תגיעו לשער ה- Kuro-mon. זה השער למקדש Hakuun-ji שכבר לא קיים יותר (תכף תקבלו הסבר למה). ברכותיי! כמה דקות של עליית מדרגות והגעתם אל הפסגה.
כשתגיעו לאיזור רחב בו פנסי אבן רבים תראו עוד גרם מדרגות שמוביל למקדש. מימינכם תמצאו ספסלים בהם תוכלו לעצור לצהריים מול הנוף לפני הביקור במקדש (או אחריו) ולפני שפונים לרדת במסלול Tsukinowadera. שימו לב – אין מים זורמים אבל יש שם שירותים ואגן מים לשטוף בו ידיים. לא אידאלי, אבל זה מה יש.
ביקור במקדש Atago-jinja – שעת סיפור
כמעט בכל מסלול הייקינג ביפן מעורב מקדש שינטו או מקדש בודהיסטי. במקרה של הר אָטַגוֹ, הנושא קצת יותר מורכב. במקור בהר אטגו היו מקדשים של דת השוּגֵנְדוֹ, שהיא (על רגל אחת) הכלאה של כמה דתות, כולל בודהיזם ושינטו. אולם בתקופת מייג'י (1868-1912) החליטו מסיבות פוליטיות להפריד באופן חד בין שתי הדתות וכל המקדשים היו צריכים להירשם כמקדשי שינטו או כמקדשים בודהיסטים. כבר לא התקבלה הכלאה של השניים. בהר אטגו נשאר רק מקדש השינטו שהיום מוכר כ- Atago Shrine.
המקדש הוקם למען רוחו של אַטַגוֹ גוֹנְגֶן, אל שינטו יפני שאומרים שהוא הגלגול של האל הבודהיסטי ג'יזו (תתעלמו מהערבוב בין הדתות אלא אם כן אתם רוצים להשתגע). הוא האל המגונן משריפה והקימו לו תשע-מאות מקדשים ברחבי יפן.
בנוסף, הר אטגו ידוע בכך שהוא הבית של שד ההרים (טֶנְגוּ) ששמו אַטָגוֹ טָרוֹבּוֹ. חזירי הבר הם המשרתים של שד זה ובמקדש בראש ההר תוכלו לראות את הציור המפורסם של אַטָגוֹ טָרוֹבּוֹ רכוב על חזיר בר. אל דאגה – לא סביר שתראו חזיר בר במסלול של היום. אבל שימו לב – יתכן שבמסלולי הייקינג אחרים ביפן תיתקלו בהם אז תמיד תהיו עירניים!
המסלול למטה וחזרה לקיוטו
אחרי שאתם יורדים מהמקדש, עמדו מול גרם המדרגות הגדול שמוביל אליו. עקפו את גרם המדרגות מצד ימין (מאחוריכם תהיה בקתת מנוחה מרווחת) והמשיכו אל מסלול הירידה מההר – Tsukinowadera. אחרי כמה דקות הליכה תיתקלו בפיצול בדרך – קחו את המסלול הימני והמשיכו למטה לכיוון מקדש Tsukinowadera שעל שמו נקרא המסלול. יקח לכם בערך 45 דקות להגיע אליו.
בדרך לשם אתם תראו שלט לכיוון Osugidani (ביפני זה נראה כך: 大杉谷). התעלמו באלגנטיות והמשיכו ישר (אלא אם כן זה המסלול שאתם רוצים לרדת בו).
במקדש Tsukinowadera תראו הרבה פסלי טנוקי חמודים עוטים מסכה ופסל מרשים של הנזיר שִׁינְרָן שׂוֹנִין, מייסד זרם הג'וֹדוֹ הבודהיסטי. מאז המגיפה, יש שלטים רבים בכניסה אל המקדש – הנזירה שנמצאת שם לא מעוניינת שהמבקרים יתמהמהו בו ומבקשת שיעטו מסיכה. אתם יכולים לעבור דרך המקדש (למרות השלטים המבלבלים של keep out – ביפנית ההסבר ברור יותר), רק השתדלו לכבד, לעטות מסכה ולא להתמהמה שם יותר מידי.
כעבור ארבעים דקות תתחילו לשמוע צליל מים זורמים – מעולה! אתם מתקרבים לכניסה למפל Kuya-no-taki. כשתגיעו למקום בו הדרך מתפצלת, תוכלו לבחור: להמשיך ימינה ולעלות במדרגות אל המפל (בערך עשר דקות לכל כיוון), או להמשיך שמאלה ולהתחיל לחזור אל kiyotaki. אנחנו המשכנו אל kiyotaki כי חודשיים לפני זה היינו במפל Kuya-no-taki דרך מסלול אחר שעשינו.
מהנקודה הזו (בין אם ויתרתם על המפל או בדיוק ירדתם מהמפל), אחרי עשרים דקות – חצי שעה תגיעו לעוד פיצול בדרך. פנו ימינה לכיוון kiyotaki. מפה הדרך די קלה ומהר מאד מתחברת לדרך אספלט. עוד בערך רבע שעה תגיעו לנקודת ההתחלה – לגשר אותו חציתם בתחילת המסלול.
אם יש לכם קצת זמן עד שמגיע אוטובוס 94 חזרה לעיר, אתם יכולים להינות מהעיירה החמודה, אולי לשבת בבית קפה מקומי, או סתם לשוטט. אם כשעליתם על האוטובוס התחלתם לרעוד בכל השרירים בגוף – מצויין! אתם בחברה טובה.
אהבתם את המסלול?
מעוניינים בעוד מסלולי טיול בקיוטו? מעולה!
כתבו לי בתגובות ואפרסם עוד.
2 תגובות
יעל
מרץ 13, 2023 at 1:05 amחבל שלא ידעתי על זה כשהייתי בקיוטו. אם כי התארגנתי עם 2 חבר'ה מהאכסניה על מסלול הרים אחר שאילתרנו באיזה בוקר. בעיניי בהחלט שווה אם יש זמן בקיוטו (אבל בעיניי כמעט שבועיים בקיוטו עברו מהר מדי!). בפעם הבאה, יום אחד…
bluevagabond
מרץ 13, 2023 at 2:15 amבקיוטו יש מלא מסלולים שווים! זה רק אחד מהם (וגם ההר הכי גבוה!)