קצת עלי

הי לכם!

ברוכים הבאים לנקודת המבט שלי על יפן ועל העולם 😉

אז רק כדי להתחיל, אני שחר ליליה, גרה ארבע שנים בקיוטו, יפן ולומדת פה לדוקטורט בלימודי סביבה באוניברסיטת קיוטו.

יפן מלווה אותי מאז שנת 2012, בה התחלתי ללמוד לתואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ובפסיכולוגיה. משהו במקום הזה קסם לי בשונות ובאסתטיקה שלו, בטעמים המשונים, בנופים הרחבים. ידעתי שאחרי שאסיים את התואר אעבור לגור פה- וזה מה שעשיתי.

 

אבל… לחלום על יפן ולגור ביפן אלו שני דברים שונים

כשעברתי ליפן, מעבר לקושי הרגיל שמלווה יציאה מהקומפורט-זון שלי, הייתי צריכה להתמודד עם עוד הרבה קשיים הייחודיים ליפן. הראשון היה, כמובן, השפה היפנית: אמנם עוד בתואר הראשון למדתי לדבר, לקרוא ולכתוב יפנית, אבל מה שלמדתי לא ממש הספיק (בלשון המעטה). דמיינו לעצמכם מה זה לפתוח חשבון בנק, לעשות ביטוח בריאות, לשכור דירה – כל זה ביפנית!

בהתחלה זה קצת מלחיץ, אבל עם הרבה מחוות ידיים ונחישות אפשר להתגבר על הקושי הזה. כשהגעתי לפה לקחתי הרבה שיעורי יפנית, ועד היום אני לומדת עם מורה ובבית. 

היום אני דוברת יפנית וממשיכה ללמוד עוד ועוד באופן יום-יומי. השיטה שלי: לנסות, לדבר, להיחשף, לטעות, לתקן ושוב לנסות.    

המכשול השני היה האוכל… איי איי איי האוכל. הגעתי בתור טבעונית. השקפת העולם שלי היא כזו שדוגלת בהרמוניה בין כל בני האדם, בעלי החיים והטבע- ולכן אני טבעונית. מאותה הסיבה אני לומדת תואר בניהול סביבה. אז אחרי שסטיתי קצת מדרך הישר חזרתי להיות טבעונית- מושג שממש לא נפוץ ביפן. 

ישראל היא גן עדן לטבעונים- מעבר למסעדות, בתי הקפה ומעדניות טבעוניות לחלוטין, כל מסעדה שמכבדת את עצמה תציג לפחות כמה מנות טבעוניות בתפריט. אחרי שסיימת לאכול מנה טבעונית מדהימה, את יכולה לקנח בגלידה טבעונית- שלא בעיה למצוא באף גלידריה במרכז.

ולפתע פתאום – יפן! ציר דגים בכל דבר, חלב, ביצים (אפילו בלחם!) ….    

אז אחרי מחקר יסודי אני יכולה לטעון די בביטחון שאפשר לחיות טוב בתור טבעונית בקיוטו. מסתבר שההיצע של האוכל בחוץ גדול משנדמה – יש מסעדות ובתי קפה טבעוניים ואפילו אופציות טבעוניות במאפיות – וגלידה טבעונית! 

עם זאת, כשגרים פה לא באמת אוכלים בחוץ כל הזמן וצריך קצת להכין אוכל בבית. גם מהבחינה הזאת יפן לא נופלת: ההיצע בחנויות ובדוכנים (עם קצת עזרה מהזמנות באינטרנט) גדול ועשיר. 

בסך הכל אפשר להגיד שאני אוכלת טוב 😉

אבל עם כל הכבוד לשפה ולאוכל, הקושי הכי גדול הוא השוני התרבותי.

אתם יכולים לתאר לעצמכם שהמזרח התיכון והמזרח הרחוק מתאפיינים בתרבויות שונות לחלוטין, אמנם הרבה פעמים קשה לעמוד על טיב ההבדלים. דמיינו לעצמכם שאתם עומדים מול סיטואציה מסוימת וחושבים שאתם מבינים אותה היטב, אבל הצד השני מבין אותה אחרת לגמרי. איך מתמודדים עם זה????

אז למרות הזמן הארוך בו אני ביפן עדיין אין לי תשובות לכל השאלות, אבל יחד אתכם ננסה לפצח ביחד את החידה היפנית. אחת הדרכים שגיליתי שעוזרת להבין יותר את הצד השני היא התעניינות כנה. ומי כמוני מתעניינת ביפן?
לכן אני מנסה להיחשף לכמה יותר אספקטים של התרבות, עם דגש על אומנות, היסטוריה ואיך לא – אוכל.

אשמח אם תצטרפו יחד איתי אל המסע שהוא בעצם החיים שלי.

שתפו אותי בכל המחשבות, התחושות והתובנות שלכם לגבי הפוסטים שאני מעלה ויחד נכיר עולם חדש ומופלא.

תודה ואריגטו ♥